אלוהים שלי
פרק 78 ·

השיחה:
את מחכה שמשהו בחוץ יגרום לך סוף סוף להרגיש טוב (עבודה, מערכת יחסים, הכרה), ואז זה קורה, ואת עדיין לא שם. לתפיסתה של גילי, ההרגשה הזאת תלויה בעבודה פנימית ובהתבוננות עצמית שאף אחד לא יכול לעשות בשבילך, אף פעם לא במה שקורה מסביב. היא מזכירה את שלמה המלך, שכשקיבל את האפשרות לבחור עושר וכבוד, בחר בחוכמה, וקיבל את השאר בתוספת. וכשקשה במיוחד, כמו עכשיו, הפתרון הוא להתחזק ולשמור על ההרגלים שמחזיקים אותך, לא להתייאש.
האמת:

הרגש שאנחנו מחפשים (רוגע, ביטחון, אושר) לא יכול להיות תלוי בדבר חיצוני; אהבה שתלויה במשהו נעלמת יחד איתו.

רצון הוא ראשית הבריאה וחשוב שיהיו לנו שאיפות, אבל הרגש שאנחנו רודפים אחריו לא נמצא בהשגה עצמה אלא בעבודה פנימית.

הכל כאן אנרגיה, גם החומר עצמו, וכולנו רסיסים מאותו מקור. מה שאנחנו משדרים במחשבה וברגש זה מה שחוזר אלינו כמציאות.

כל אחד מאיתנו הוא גם חלק מתהליך הריפוי של מישהו אחר, במודע או לא, ולפעמים דווקא אנחנו אלה שמעוררים כעס או קונפליקט.

לגישתה, אחריות אישית היא היכולת להגיב (responsibility כ-response + ability), וזה החלק היחיד שבאמת בידיים שלנו.

גם ברגע הכי מתסכל יש תזמון ומטרה, גם אם היא לא נגלית לנו באותו רגע.
המחשבות:
למה כל כך קשה לי לעזוב את המקום הזה למרות שאני מרגישה שהוא שואב ממני הכל?
בפרק, הכל הוא אנרגיה וכולנו חלק מאותו מקור. לכן מה שאנחנו משדרים החוצה במחשבות, ברגשות ובהתנהגות שלנו הוא מה שאנחנו חווים במציאות, כולל פצעים וטראומות מהעבר, עד שנרפא אותם. מכאן החשיבות להבין שאנחנו יוצרים את המציאות שלנו.
אני נשארת במקום שמרוקן אותי ולא מצליחה לצאת ממנו. מה הסיפור על שלמה המלך יכול ללמד אותי על זה?
כשאלוהים הציע לשלמה המלך כסף, כבוד ותהילה, הוא בחר במקום זאת בחוכמה, בלב שומע כדי לשפוט את העם ולהבין בין טוב לרע. כתוצאה מכך קיבל שלמה גם אושר, כבוד ואריכות ימים כתוספת.
מה ההבדל בין מישהו שתמיד מאשים אחרים לבין מישהו שאף פעם לא מאשים אף אחד?
זו סקלה שמאפשרת לבדוק היכן כל אחד נמצא בתהליך האישי שלו: מי שמאשים אחרים נמצא עדיין בתחילת הדרך, מי שמאשים את עצמו כבר עשה חצי מהדרך, ומי שלא מאשים אף אחד הגיע ליעד.
מה ההרגל הכי חשוב שעוזר לי לשמור על אנרגיה גבוהה?
בפרק, ההרגל המשמעותי ביותר לשמירת אנרגיה גבוהה הוא לעמוד במילה שלך, לעשות את מה שהתחייבת לעצמך, לא לאחרים. זה חשוב יותר מטרנדים כמו קימה עם הזריחה או מדיטציה, מדובר באקט של אהבה עצמית, הערכה וכבוד עצמי.
תיאור הפרק המקורי של גילי
אלוהים הוא הכל, הוא כזה עוצמתי שהוא אפילו לא צריך שתדעו שהוא הכל. זו בחירה שלנו באם להאמין בזה או לא, תחקרו, תשאלו שאלות, תבדקו ואם אחרי זה תגידו שאין אלוהים – סלמתק.
מערכת היחסים שלי עם בורא עולם היא רדיפה אחרי חכמה ואחרי האמת, אני לא מטילה ספק בקיומו, לי ברור וידוע כשמש שיש בורא לעולם. שלא יישמע שאני מציעה מודל לחיים מסוימים, אני בטח לא מטיפה לדת, אני בסך הכל משתפת בחוויית החיים שלי. זו שנכונה לי, לא בהכרח גם לך ולכן אני לא מתיימרת להיות מודל לכלום ושום דבר, אני מאמינה באותנטיות, לתת לרגש להתקיים, זהו. זה לא מושלם, לא תמיד זה יוצא גרייספול אבל זו אני ואני בחיפוש מתמיד אחרי מי אני באמת. זה מה שאני עושה בקליניקה, זה מה שאני מלמדת וזה מה שאני חיה.
הסתכלות שלילית על המציאות היא לעולם הסתכלות חסרה, חלקית ולא נכונה. לכעוס על בורא עולם, בלי לזכור שהוא זה שנתן לי את הכל, זה חוסר בהבנת המציאות. הוא קודם נתן! נתן לך גוף, שכל, בית, אוטו, בת זוג.. לא משנה מה. מה שמשנה זה שהוא קודם נתן לך את זה וזו נקודת מבט אחרת, המציאות היא לעולם מה שתרצה לראות.