שינויים

כי השינוי הראשון שחווינו בחיים היה כתינוקות, במצב פסיבי שבו השינוי נכפה עלינו, ולכן הוא נצרב כזיכרון של פחד וקושי, גם אם בפועל היה שינוי לטובה. מאז התת-מודע מקשר שינוי לפחד ומעדיף להישאר במוכר.

זה שלב שבו אדם שכבר עבר כמה שלבים בחיים שלו, ומילא את הצרכים הבסיסיים שלו, מתחיל לשאול שאלות קיומיות על מהות הקיום שלו ומה הוא עושה פה. זה יכול לקרות גם בגיל 30 וגם בגיל 50.

צריך סנכרון בין מחשבה לרגש, הבעת כוונה מנטלית ברורה יחד עם רגש חיובי כלפיה. במחקר שהוצג, רק קבוצה שהחזיקה גם כוונה וגם רגש הצליחה לחולל שינוי מדיד, בעוד קבוצות שהשתמשו רק במחשבה או רק ברגש לא ראו שינוי כלל.

גילי משתמשת במשל שהיא נותנת גם לבן שלה: בדיוק כמו שאי אפשר להגיע לאורגזמה בלי התמקדות מלאה, כך גם אי אפשר לזמן מציאות חדשה בלי להתרכז ולהחזיק בראש את מה שרוצים, עד שהתמונה מחלחלת לרגש.

דקארט וניוטון קבעו שהמציאות החומרית ניתנת לחישוב וחיזוי מראש, במנותק לגמרי מהתודעה. איינשטיין טען שחומר ואנרגיה חלופיים זה לזה, וניסויי הפיזיקה הקוונטית שבאו אחריו הראו שהתבוננות התודעה בפועל משפיעה על התנהגות החומר.