הכניסה לגן עדן
למה קשה להפסיק לחשוב על מי שפגע בך
פרק 89 ·

השיחה:
את/ה יודע/ת בדיוק מה קרה, ועדיין חוזר/ת לזה שוב ושוב. אותן מחשבות, אותו כעס, אותה תחושה שכלום לא זז. לפי גילי, זה לא מקרה: אנחנו חיים את מה שאנחנו מאמינים בו, ורוב הפעולות שלנו רצות על אוטומט שמגיע מהעבר. הריפוי מתחיל לא אצל מי שפגע בך, ברגע שמפסיקים לחפש תשובות בחוץ ופונים פנימה. ובסוף, שלוש דרכים פשוטות שאפשר להתחיל איתן כבר הלילה.
האמת:

התפיסה של אל כועס ומעניש היא המצאה אנושית שנועדה לשלוט בנו, לא מציאות רוחנית.

הסבל נובע מהתעלמות מחוקי החיים ומחשיבה הרסנית, לא מעונש חיצוני, כמו חוט חשמל חשוף שנותן זרם למי שנוגע בו.

כ-95% מהפעולות היומיומיות שלנו הן אוטומטיות, שחזור של אותן מחשבות, רגשות ותוצאות מהעבר.

לתפיסתה, אובססיית ה'זימון' של רכב, כסף ובית מחזיקה אותנו תקועים בעולם החומרי במקום להוביל אותנו להבנה שאנחנו הבוראים בעצמנו

ריפוי אמיתי מתחיל כשמפסיקים להתרכז בפוגע ובעבר ומפנים את תשומת הלב פנימה.

גם שינוי מהיר אפשרי: לפי ג'ו דיספנזה, כבר 48 שעות של מחשבה ורגש חדשים יכולים ליצור שביל חדש במוח.
המחשבות:
למה אני כל הזמן חוזר לאותן המחשבות ואותם הדפוסים, וכאילו אנשים שפגעו בי אף פעם לא באמת משתנים?
בפרק גילי מסבירה שזה קורה כי המחשבות והרגשות שלנו נשארים קשורים לעבר, אנחנו ממשיכים לחשוב אותן מחשבות ולהרגיש אותם רגשות, וזה שחזור של אמונות ישנות. כלום לא משתנה כל עוד אנחנו לא משתנים, כי בסופו של דבר אנחנו חיים את מה שאנחנו מאמינים בו.
אהבה זו הרגש הכי חזק שיש, או שיש משהו שיותר חזק ממנה?
לדברים בפרק, הרטט הגבוה ביותר שנמדד היה אהבה, אך לאחר מכן נמצא רטט גבוה ממנו, אותנטיות. לפי ההסבר שם, זה אומר להיות הגרסה האמיתית של עצמך, בלי מסכות, בלי שקרים ובלי פחד להיות מי שאתה.
למה אני לא מצליח להפסיק לחשוב על מי שפגע בי, ואיך אני עובר מזה להתמקד בלהחלים?
כשמתרכזים בפוגע ובעבר, נותנים לרע להתפשט ולגרום לנזקים נוספים. ריפוי אמיתי מתחיל כשמפסיקים לחפש הסברים בחוץ ומפנים את תשומת הלב פנימה, במקום להתעכב על מקור הכאב ולחפש תשובות ממי שפגע בנו. ברגע שמשחררים את העבר ומפסיקים להזדהות עם הפצעים הישנים, משחררים את עצמנו ופותחים מקום לגרסה העתידית שרוצים להיות. חשוב להיות בחמלה כלפי עצמכם, לתת לעצמכם זמן ושקט, ולהיות סבלניים כי זה תהליך.
כמה זמן באמת לוקח לשנות דפוס חשיבה מושרש?
פחות ממה שנדמה. לפי הדברים בפרק, ד"ר ג'ו דיספנזה טוען שכבר 48 שעות יכולות לכוון את המוח מחדש: מחשבה חדשה יוצרת שביל חדש, ורגש חדש שמלווה אותה מייצר שינוי כימי בגוף. לא נדרשות שנות טיפול, אלא פוקוס, החלטה ופעולה שתומכת בה.
למה אני לא מצליח/ה להפסיק לחשוב על מי שפגע בי, זה כאילו הרעל שלו נשאר בי גם אחרי שהוא כבר לא פה?
בפרק גילי מתארת משל על נחש שהכיש אותנו — במקום לטפל בעצמנו וברעל, אנחנו רודפים אחרי הנחש ומנסים להוכיח לו שהוא לא צודק. כך אנחנו נשארים תקועים במקור הכאב ומחפשים תשובות אצל מי שפגע בנו, במקום להפנות את הפוקוס פנימה, להחלמה שלנו.
תיאור הפרק המקורי של גילי
המפתח לחיים זה להבין שאתה זה הבורא והבורא זה אהבה, זה להבין שכל הנשמות נחצבו מאותו ההר, כלומר – מאותו החומר, מאותו המקור והוא אהבה. כל הקונספט של אל מעניש הוא המצאה של בני האדם כדילשלוט בבני אדם אחרים ותכלס זה גם עובד להם מעולה, כבר דורות!
החיים לא מפלים אף אחד לטובה וגם לא לרעה. בורא עולם הואהחיים, ומהות החיים הזאת זורמת בכם בכל רגע, גם ברגע זה. מחשבת הבריאה היא אהבה, רוצה לומר - הוא בא בטוב. השאלה מה אנחנו עושים עם זה וזה כבר מתכנס לחלק שלנו במשחק החיים - בחירה חופשית שלנו.
העקרון הוא פשוט - החיים שלך הם כמו שאתה רואה את עצמך.כולנו מראה אחד של השני ושום דבר לא מחוץ לך. עכשיו אני יודעת שכבר שמעתם את זה מליון פעם אז בואו נדייק למען לא תפלו בכל הרוחניות הניו אייג' בשקל כמו כל המנטורים שמבטיחים לכם זימונים של מליון דולר בשבוע, או של רכב חדש ובלונדינית לוהטת, זה מלכודת שמשאירה אתכם במטריקס בחסות אלק רוחניות, האובססיה הזאת לזימונים של דברים חומריים משאירה אותנו בתשוקה ובחיבור בלתי נגמרים לחומר, זה משאיר אותנו בעולם הפיסי, במקום להבין שאנחנו הבוראים בעצמם.
זה לא לזמן דברים חומריים! זה לחשוב על המטרה, זה להיות באותנטיות האמיתית שלך, זה להרוג את כל הדמויות המכסת"חות שבנית לעצמך, זה לקבל את עצמך ללא קשר למה שקורה, זה לדעת שאתה בחרת לבוא לעולם הזה ויש כאן מטרה וזה לא כדי לזמן רכב או בית. כל המסע הוא גילוי הבורא, האהבה שאני, ולגלם את זה כאן! זה להבין שזו זכות מולדת להיות שמחה, להנות, להיות בטוחה ולהרגיש בנוח עם מי שאת.המטרה היתה ועודנה – גן עדן עליי אדמות, כלומר – להתגלות כאהבה, כמו המקור שלי, כאן בכדור הארץ.
התחלה טובה היא להפסיק להיות מוגדר מציפיות של אנשים, אף אחד לא קובע עליכם, זה רק אתם. תנהגו בחמלה כלפי עצמכם, תנו לעצמכם את הזמן והשקט לגלות מי אתם, תהיו סבלניים כי זה תהליך, תהיו גאים בגבולות שאתם שמים לאחרים, זה ביטוי לאהבה עצמית. תשמרו על האנרגיה שלכם, דעות של אחרים זה לא העסק שלכם, שחררוותעדיפו להתעסק בעצמכם, תתחייבו לעצמכם לפני שאתם מתחייבים לצרכים של אחרים. אתם זה מספיק, נולדתם מספיק, רק מכרו לכם את הבלוף שאתם לא. ברמת המדע אין אף אחד כמוך, מעולם לא היה ולעולם לא יהיה. דעו את עצמכם, תהיו עצמכם. אותנטיות זה מעל הכל.