אמת, שקר ומה שביניהם
למה דווקא כשסוף סוף נחת, הראש שלך התחיל להתערפל
פרק 96 ·

השיחה:
ערפול בראש, קושי להתרכז, ניתוק פתאומי, חרדה שבאה משום מקום - ואת לא בטוחה אם זה קרה כי המצב בעולם השתגע או כי איתך משהו לא בסדר. לדברי גילי מן וולנר, אלה לא תסמינים אקראיים אלא סימן שמערכת העצבים מבקשת הרפיה - הנשמה מבקשת לנשום. היא מזהה בזה תבנית שחוזרת שוב ושוב מאז 2020: קורונה, השביעי באוקטובר, ועכשיו מלחמה נוספת, וכל פעם אנחנו נדרשים לאותו דבר מחדש. המלחמה האמיתית לא מתנהלת בשדה הקרב אלא על תשומת הלב שלנו.
האמת:

איחלה לעצמה לשבת בבית ולא לעשות כלום, וזה קרה, ממש כלום, אפילו מכונת הכביסה התקלקלה.

ערפול מוחי, עייפות, ניתוקים רגשיים וחרדה אקראית. אלה סימנים לעומס נפשי, לא סתם מצב רוח.

כשהפסיקה לצפות בטלוויזיה זיהתה שהמסך גונב את הריכוז והנוכחות שלה בלי שהרגישה.

מזהה תבנית חוזרת מ-2020: קורונה, השביעי באוקטובר, ועכשיו, כל פעם משהו 'מתפרק' וכולנו נדרשים לזה מחדש.

הספר 'קיצור תולדות האנושות' של הררי נתן לה זום-אאוט על החיים, פרספקטיבה רחבה יותר מהסיפור הפרטי שלה.

המחשבה שמלווה אותה: שום דבר לא קורה סתם, לא מגפה, לא מלחמה, לא אירוע, לכל דבר יש כיוון ותכלית.
המחשבות:
למה דווקא עכשיו כשסוף סוף יש לי רגע נחת, הראש שלי מתחיל להיות מעורפל? ואיך אני יודע אם זה עומס נפשי?
לפי דבריה בפרק: ערפול מוחי, בלבול נפשי, עייפות, סחרחורת, ניתוקים רגשיים, קושי להתרכז וחרדה אקראית. אלו סימנים שמערכת העצבים זקוקה להרפיה, לא תסמינים אקראיים, וכפי שהיא מנסחת זאת, הנשמה מבקשת לנשום.
על מה בעצם המלחמה הזאת בפנים, ומי רוצה את תשומת הלב שלי?
המלחמה האמיתית מתנהלת על תשומת הלב והתודעה שלנו. היא מתארת שרשתות חברתיות ומשרדי פרסום רוצים את תשומת הלב כי היא מייצרת מציאות, וכשאנשים תקועים בפחד וברטט נמוך, קל יותר לקחת מהם את חופש הבחירה.
מה זו התעוררות אמיתית?
התעוררות אמיתית אינה מדיטציה או קריאת ספרים רוחניים, אלא סקרנות, לשאול שאלות שלא נשאלו בעבר ולהטיל ספק בכל דבר, כולל במה שנתפס כאמת מוחלטת, במקום לקבל את המציאות כפי שמציגים אותה.
תיאור הפרק המקורי של גילי
כל מי שמרגיש סוג של ערפל מוחי, בלבול נפשי, עייפות אפילו סחרחורת, ניתוקים רגשיים, קושי להתרכז ואף חרדה אקראית, אתם לא לבד! התחושות האלה הן לא אקראיות, התסמינים האלה הם לרוב סימנים שמעידים על עומס נפשי מה שאומר שמערכת העצבים שלך צריכה הרפיה, הנשמה שלך מבקשת מרחב לנשום.
שום דבר ממה שהיה לא אותו הדבר, רק שאנחנו הפכנו אדישים, כהיי חושים, אירוע על אירוע, עסוקים בהישרדות עד שאין לנו כוח אפילו להרים את הראש קצת ולהסתכל מעבר לאופק.
יש משהו שונה שקורה וזה בכל התחומים, בכמויות הידע, באירועים המואצים, גם בשיחות הכי פשוטות, באינטראקציות החברתיות, בדידות הפכה למגיפה עולמית, אנשים נאבקים בלי סוף: מאבקים כלכליים, רגשיים, מאבקים פיסיים.
המלחמה האמיתית היא על תשומת הלב שלנו. רשתות חברתיות, משרדי פרסום.. כולם רוצים את תשומת הלב שלך וזה לא סתם, היא מצרך יקר ערך, היא שווה הרבה מכסף. למה? כי היא מייצרת מציאות. מה קורה כשקורה אירוע גדול? כל תשומת הלב עליו. העולם לא מנוהל רק על ידי פוליטיקה או כסף, הוא מנוהל על ידי האנרגיה של הקולקטיב, כשמיליוני אנשים תקועים בפחד, זעם, חרדה או חוסר תקווה, הכוח הרוחני הגבוה שלהם נחסם, כשזה קורה, קל יותר לקחת להם את חופש הבחירה. מזכירה לכם וגם לי ששם המשחק פה הוא חופש בחירה ומי שרוצה לקחת לכם אותו הוא בוודאות לא שליח טוב של בורא עולם, במהות הנשמתית שלנו אסור לנו לתת את חופש הבחירה שלנו לאף אחד, מה שנקרא - אף אחד לא מחליט עליי.
מלחמה היא לא רק על טריטוריה, מלחמה זה אירוע אנרגטי ענק כי מלחמה מייצרת פחד, יוצרת פילוג, עושה טראומות, מה שמשאיר את רוב המסה ברטט נמוך. אנשים שנמצאים במצב הישרדות, לא מטילים ספק במערכת, לא יוזמים, לא מתבטאים, הם רק מגיבים.
אנשים ממוקדים בכאוס, תקועים במחזורים רגשיים כי כשתשומת הלב שלך מופנית למלחמה, דרמה ופחד, אתה לא ממוקד בכוח הפנימי שלך, לא מחובר לנשמה שלך.
התעוררות אמיתית זה לא לעשות מדיטציה ולא לקרוא ספרים רוחניים, התעוררות זה להתחיל לשאול שאלות שלא שאלת בעבר, אולי לא העזת. התעוררות זה סקרנות, זה להטיל ספק בכל דבר, בכל אמת, גם במה שאני חושבת שהוא אמת.