אהבה של אמא
יש לך אמא, אז למה את מרגישה יתומה
פרק 93 ·
השיחה:
את יודעת שיש לך אמא, ולמרות זאת יש בך געגוע למשהו שמעולם לא היה. זו לא אמא שהלכה. זו אמא שנמצאת, אבל לא ממש שם: לא יציבה, לא נותנת ביטחון, לא נוכחת בצורה שאת צריכה. לפי גילי, אי אפשר לדרוש מאמא את מה שאין לה, כי גם היא עצמה מעולם לא קיבלה את זה מהאמא שלה. והפער הזה לא נשאר במקום אחד. הוא חוזר גם בזוגיות, בבחירות שאת עושה בלי לשים לב למה.
האמת:
פצע אם זה לא רק אובדן, זו יכולה להיות אמא בחיים שלא מצליחה להיות נוכחת, יציבה או בטוחה.
הפצע הזה יוצר קול פנימי שלוחש 'את לא מספיקה', ולפעמים גם מתבטא בגוף עצמו.
בזוגיות זה חוזר: גבר מחפש אמא בבת הזוג שלו, אישה בוחרת מי שלא יכול לתת לה מה שהיא צריכה.
אי אפשר לקבל ממישהו מה שהוא בעצמו מעולם לא קיבל, זו העברה מדור לדור.
במקום לדרוש מאמא את מה שאין לה, אפשר ללמוד לראות מה כן יש, כמו לחדול לבקש חלב בחנות מוצרי חשמל.
כל דור אמור להיות קצת יותר טוב מהקודם, זו ההתפתחות שלנו.
המחשבות:
אמא שלי בחיים, אז למה אני מרגישה כאילו אין לי אמא בכלל?
'פצע אם' הוא מצב שבו יש לך אמא בחיים, אבל היא לא יכולה להיות שם בשבילך — לא יציבה, לא נותנת ביטחון ולא נוכחת בצורה בריאה. גילי מתארת זאת כאחד הדברים הקשים ביותר, ואומרת שזה מלמד אותך לבחור בעצמך במקום לחכות להכרה מבחוץ.
למה אני מנסה כל כך הרבה ואמא שלי עדיין לא נותנת לי את מה שאני צריכה?
אי אפשר לקבל ממישהו מה שהוא בעצמו מעולם לא קיבל. אם אמא שלך לא קיבלה בעצמה אהבה והכרה מאמא שלה, אין לה מאיפה לתת לך את זה, לא משנה כמה תנסה.
איך אני יכולה להתחיל להתייחס לאמא שלי אחרת, בלי לזייף את זה?
לפי הדברים בקטע, מדובר בשינוי פוקוס: במקום לחפש מה חסר אצל האמא ולהתאכזב שוב ושוב, לנסות לראות מה כן יש שם. מובא שם משל על אדם שמגיע כל יום לחנות מוצרי חשמל ומבקש חלב, כשברור שאין שם חלב. זו בחירה למה לתת משמעות, לא הכחשה של הכאב.
איך זה שעדיין כואב לי עם אמא משפיע לי על מה שקורה בזוגיות?
גילי כותבת שגבר עם פצע אם מצפה בתת המודע שבת הזוגו תמלא את מקום אמו, וכשהיא מגיעה עם צרכים הוא חש מאויים והתסכול הכבוש יוצא עליה. אישה עם פצע אם נוטה לבחור גבר שלא מסוגל לספק את צרכיה הרגשיים, כי למדה שאהבה כרוכה בסבל ובדיכוי צרכים. זוגיות בריאה אפשרית רק בין שני אנשים שלמים.
תיאור הפרק המקורי של גילי
אהבה של אמא.
האנרגיה שיכולה לרפא הכל, ובהתאם, אם היא חסרה, להשאיר צלקות לכל החיים. אהבת אם זה השורש והבסיס של החיים שלנו היא מלמדת אותנו אם העולם הוא בטוח או מסוכן. אם מגיע לנו אהבה או שנצטרך להילחם עליה.
לא מדברים על זה כמעט אבל מה קורה כשיש לך אמא, אבל היא לא שם בשבילך? אמא לא יציבה, לא עקבית בנוכחות שלה, אמא שלא נותנת בטחון.
יש אנשים שבכל פעם שהם חושבים או שומעים מאמא שלהם הם חוטפים עצבים, זעם אפילו. מתחת לזעם הזה יש אבל ועצב. כי כשיש לך אמא שהיא חיה אבל לא יכולה להיות אמא, זה אחד הדברים הקשוחים ביותר, זה הכי שיעור בלבחור בעצמך.
האמת היא שמעטים מאיתנו עורסלו בזרועותיה של אמנו באהבה ובחמלה בלי שפיטה ובלי ביקורת וזה לא בגלל שיש לנו אימהות רעות, ממש לא, הן פשוט חלק מהחברה הפטריאכלית שדיכאה אותן.
הן לא יכולות להכיל את הרגשות שלנו, כי הן מעולם לא היו מסוגלות להכיל את שלהן.
אם אי פעם הרגשתם שאמא שלכם לא אוהבת אתכם, כנראה באיזה שהוא מקום זה היה נכון, אמת כואבת היא שמהרגע שנולדנו אנחנו מחפשים אישור, קבלה ואהבה מאמא שלנו, זה נשמע לנו טבעי אבל יש מצב שאתה מבקש ממנה משהו שהיא מעולם לא קיבלה בעצמה מאמא שלה. איך אפשר לצפות לקבל ממישהו משהו שהוא מעולם לא קיבל בעצמו?
אנחנו אמורים להיות יותר טובים מההורים שלנו, את אמורה להיות טובה יותר מאמא שלך! את אמורה להיות חכמה יותר, לקבל החלטות נכונות יותר, את אמורה להתנהג טוב יותר! זו האבולוציה.
אפשר לכעוס, אפשר להתמרמר אבל הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה להפוך למשהו שאמא שלך מעולם לא הצליחה להפוך.
אתה לא צריך הכרה מאמא כדי לדעת שאתה נהדר! נולדת נהדר!
חלאס לחפש את זה בחוץ, גם לא מאמא.
צאו מהקורבנות, רדו מהפנטזיות, קחו אחריות על החיים שלכם. אף אחד לא צריך אישור מאף אחד, רק מעצמו כי האדם היחיד שיכול למלאאת החלל הריק הזה בתוכי זה רק אני.
אמן ותמצאו חסד.