אתה ראשון יא קאזה
מתי בפעם האחרונה ששמת את עצמך במקום הראשון
פרק 74 ·

השיחה:
הסיפור שאת מספרת שוב ושוב על מה שפגע בך? לפי גילי, כל פעם שחוזרים עליו לא רק נזכרים בעבר, יוצרים אותו מחדש, וממשיכים למשוך אליכם עוד ועוד מאותו הסוג. גם מי שפגע וגם מי שנפגע מחליפים תפקידים כל הזמן, ממש כמו נהג שצופר בכעס ושוכח שפעם הוא זה שצפרו עליו. כבוד עצמי מתחיל ברגע שמפסיקים לחיות בתוך הסיפור ומתחילים לשאול לאן ממשיכים מכאן.
האמת:

סיפור כאב שחוזרים עליו שוב ושוב לא רק משקף את העבר, הוא יוצר אותו מחדש, כמו מין מניפסט לעתיד.

כולנו ממלאים בתורנו את כל התפקידים, גם הפוגע וגם הנפגע, כמו בדוגמת הצפירה בכביש.

לתת לכאב מקום ולטפל בו זה שונה לגמרי מלהמשיך לחיות בתוכו ולספר אותו כזהות.

מי שמתמקד בכאב עצמו סובל, ומי שמתמקד בשיעור שהכאב לימד אותו, צומח.

הדיבור הפנימי שלנו ניתן לשינוי, ומרגע שמזהים אותו אפשר להחליף ביקורת בחמלה.

בניגוד לבעלי חיים ולצמחים שפועלים מאינסטינקט, לבני אדם יש רצון חופשי לתכנן את חייהם, וזה הבסיס לכבוד עצמי.
המחשבות:
למה זה בכלל מזיק אם אני כל הזמן חוזר לספר את הסיפור של הפעם ההיא שכאב לי?
כי כל פעם שחוזרים על אותו סיפור לא רק נזכרים בו, יוצרים אותו מחדש. גילי קוראת לזה מניפסט עתידי: ככל שממשיכים לספר את אותו הסיפור על עצמכם, כך הופכים לדמות הזאת בפועל, ומושכים עוד אירועים באותו הסגנון.
מתי בכלל מרגישים ביטחון עצמי אמיתי, לא כזה מזויף?
ביטחון עצמי לא מגיע לפני שעושים פעולה אלא אחריה. לדברי גילי, הוא נבנה כשמתמודדים עם משהו קשה או מפחיד, בין אם מצליחים ובין אם נכשלים, כי המוח לומד שעשינו את זה ועדיין שרדנו.
למה זה לא אנוכי מצדי לדאוג קודם לעצמי?
לדברי הדברים בקטע, כשאדם שם את עצמו ואת צרכיו במקום הראשון, הוא מתחזק פיזית ונפשית ומנטלית. כתוצאה מכך הוא נותן לסביבתו, משפחה וחברים, את הגרסה הטובה והמלאה ביותר של עצמו. כך זה שירות לאנשים סביבו, ולא מעשה אגואיסטי.
תיאור הפרק המקורי של גילי
אדם שמכבד את עצמו זה אחד שמנווט, פחות זורם, זה אחד שיש לו תוכניות לעתיד, שיש לו רצונות וחלומות להגשים, משהו לצפות לו ופה הוא גם שותף לבריאת המציאות העתידית שלו.
הנושא שלנו היום – כבוד עצמי.
נושא מכובד ויש לי לא מעט להגיד עליו –
כבוד עצמי הוא מצרך חשוב מהרבה סיבות, אבל יש אחת שהיאקריטית: אם אתה חסר כבוד בעצמך, אתה לעולם תחפש את הכבוד הזה בחוץ, לא צריך להיראות רודף כבוד בשביל זה. אתה כל הזמן תחפש שייתנו לך את כבוד כדי שאתה תרגיש טוב עם עצמך. כי אם אם אתה לא מרגיש כבוד, הערכה או אהבה לעצמך, אז אתה במרדף בלתי פוסק לקבל אישור חיצוני לדבר, שזה כמו דלק שנגמר וצריך למלא שוב במקרה הטוב או כמו סם ממכר במקרה הרע, אתה בלופ. אבל כשאתה עם כבוד והערכה ואהבה עצמיים הטנק דלק ממלא את עצמו. אתה מוזן מתוך המלאות של עצמך.
כבוד עצמי זה לאהוב את עצמך יותר מאשר את הרעיון שאחרים יאהבו אותך.