זה רק אתה
פרק 94 ·
השיחה:
אותו ריב, אותה תחושה, אותו רגע שבו את קורסת, שוב ושוב, כאילו החיים מתעקשים לחזור על עצמם. לרוב זה לא מקרי. לפי גילי מן וולנר, מה שמנהל את זה הוא סיפור ילדות - טראומה קטנה או גדולה - שהפך בלי שנשים לב לאמונה שמכתיבה איך אנחנו מגיבות היום. תת המודע אוהב את המוכר גם כשהוא כואב, ולכן כל כך קשה לצאת מהמעגל. השאלה היא לא איך לברוח מהדפוס, אלא איך ללמוד לאהוב את החלק בך שעדיין נאחז בו.
האמת:
לכולנו יש סיפור ילדות, טראומה קטנה או גדולה, שהופך בלי לשים לב לאמונה מגבילה שמנהלת את החיים.
גם הורים אוהבים לא תמיד ידעו לתת את התמיכה הרגשית שהיינו צריכים, ולכן האינסטינקט שלנו היה לדכא רגשות כדי לשרוד.
תת המודע אוהב את המוכר והידוע, גם כשהוא כואב, וזו הסיבה שאנחנו נתקעים באותם מעגלים שוב ושוב.
אין שום דבר בחוץ, כל מה שאנחנו נלחמים בו או מתנגדים לו הוא חלק בתוכנו שעוד לא למדנו לקבל.
הדרך לאהוב את עצמך היא להתייחס לכל מה שקורה, גם לדברים הכי לא נעימים, כהזדמנות ללמוד על עצמך.
לתפיסתה, לדאוג לעצמך זו לא בחירה אלא העבודה מספר אחת שלך, כי אתה האדם היחיד שהיה ויהיה איתך בכל רגע.
המחשבות:
איך בפועל יוצרים אישיות חדשה וחיים חדשים?
יש ארבעה שלבים: רכישת ידע חדש שיוצר דרך חדשה במחשבה; הצבת מטרות בכתב, שמביאה סדר ומשמעות; בניית הרגלים חדשים דרך פעולות קטנות ויומיומיות; והכנסת אמונה בכוח עליון לחיים, כך שהדברים שאינם בשליטתנו מושלכים עליו.
מה גילה הניסוי המפורסם של בנג'מין ליבט לגבי מקור המחשבות שלנו?
בניסוי של בנג'מין ליבט חיברו אנשים למכשיר שבדק פעילות מוחית, ונמצא שקיימת פעילות מוחית עוד לפני שהמחשבה או הרצון מגיעים לחלק המודע של האדם. מכך מסיקה גילי שאנחנו מאזינים להן, לא יוצרים את המחשבות שלנו.
תיאור הפרק המקורי של גילי
כל דבר ביקום צומח, מתפתח או מת. חלק חשוב אם לא עיקרי בהתפתחות אישית הוא ריפוי פצעי העבר שלנו. לא נוכל להתקדם, להתעלות, להזדהות עם הנשמה שלנו כל עוד אנחנו בלופ של פצעי העבר שלנו. הסיפור הוא גנרי, לכולנו יש סיפור בילדות, בין אם אנחנו זוכרים אותו או לא, בין אם היה דרמטי או אירוע קטן יחסית אבל לכל אחד מאיתנו יש אירוע אפילו כמה אירועים טראומטיים שנחרטו כטראומות שהפכו לאמונות מגבילות שבשקט בשקט מנהלות את חיינו. הזהות שלנו היא מהאמונות החזקות.
מגיל קטן אנחנו לומדים להסתיר את הרגשות שלנו כדי לא להיות פגיעים. לכולנו קרה אירוע של חוסר צדק כזה או אחר שערער אותנו, זה השלב שאנחנו עוד תמימים ולכן לרוב אנחנו מחפשים הגנה מההורים, הבעיה לפעמים ההורים עצמם הם אלה שעושים לנו את האירוע, וגם אם הם לא הפוגעים, נגיד בכנות שלרובנו לא היו הורים שמסוגלים לספק את התמיכה הרגשית שהיינו זקוקים לה ואז האינסטינקט שלנו הוא ללכת להישרדות, כלומר לדיכוי הרגשות שלנו כמנגנון והתמודדות.
אם אתה לא מאוהב בעצמך, אתה לא יכול להיות מאוהב בכלום ושום דבר. אין כלום בחוץ – הכול זה אתה! הכול זה השתקפויות שלנו ולכן כשאת נלחמת ומתנגדת למשהו, את למעשה מתנגדת לחלקים בתוכך,חלקים שכנראה טרם למדת להכיר ולקבל. אם אתה מאוהב בעצמך אתה תקבל את העובדה שכל מה שמגיע לחיים שלך, בדגש על אלה שלא באים לך טוב, הם הזדמנויות ללמידה, הזדמנויות לניקוי החלקים שאתה פחות אוהב בעצמך. תבינו – כל האירועים, האנשים, הסיטואציותשקורים לנו, כולם מביאים מידע חשוב שאמור ללמד אותנו להבין יותר את עצמנו ובעיקר – לאהוב את עצמנו.
העבודה מספר אחת שלכם זה לדאוג לעצמכם, אתם זה האדם הכי חשוב שיש כאן, אתה האדם היחיד שלעולם היה ויהיה איתך, שיקום איתך כל בוקר ויילך איתך לישון, אתה זה האדם היחיד שהיה שם בכל הרגעיםבחיים שלך, ברגע הקשה וגם השמח.
זו אחריות שלך לדאוג לאושר ולסיפוק שלך. אף אחד לא יציל אותך, אף אחד לא יכול להיות שם בשבילך כל רגע, זה תמיד אתה.