האמת כואבת
האמת כואבת
האמת כואבת | רצון חופשי | פרק # 35
Loading
/

רצון חופשי

פרק 35 ·

האמת כואבת עם גילי מן וולנר
רצון חופשיהאמת כואבת · פרק 35
00:00 / --:--
30-1x30+

השיחה:

אתה מרגיש שהמציאות היום לוחצת מכל כיוון: איום מצפון, איום מדרום, ותחושה שכמעט חצי עולם נגדנו, עד שגם החלום לברוח לחו״ל כבר לא מנחם. גילי טוענת שדווקא מתוך הלחץ הזה צף שיח שהיה שולי במשך שנים: מי אנחנו, כיהודים וכישראלים. משם היא עוברת לשאלה שמלווה אותנו הרבה יותר זמן: האם יש לנו בחירה חופשית, או שלתפיסתה המציאות שלנו היא תוצר ישיר של הרצונות הפנימיים ביותר שלנו, גם כשזה נשמע הזוי לגמרי.

האמת:

לפי הגישה שגילי מציגה, הרצון הוא הכוח שבונה את המציאות. אדם מושך אליו חיים בהתאם לרצונותיו הפנימיים.

דווקא הלחץ הזה החזיר לשיח נושא שהיה שולי בשנים האחרונות, מי אנחנו כיהודים וכישראלים, והיא מתארת את זה כמדינה שלמה שנכנסת פתאום להתקף חרדה

לתפיסתה של גילי, התרבות הישראלית קרובה יותר לאמריקאית מאשר לאירופאית, אוהבת גדול, נוצץ ומהיר, אבל מתחת לזה עולים עכשיו דברים הרבה יותר מהותיים: בלבול, פחד, לחץ וחרדה

שליטה פנימית בתקופה כאוטית מתחילה מהכרה בעובדה פשוטה: המציאות החיצונית היא תוצאה של הרצונות הפנימיים שלנו, גם כשזה לא מסתדר עם ההיגיון

הרצון הוא הכוח שמניע את כל הבריאה, אבל יש הבדל מהותי בין לרצות לקבל בשביל עצמך לבין לרצות לקבל כדי שתהיה לך יכולת להעניק הלאה

עד בערך גיל 13 ילד פועל כמעט אך ורק מתוך רצון לקבל לעצמו, ואז מתחיל תהליך חינוכי ארוך שכל מטרתו להפוך את הרצון הזה.

המחשבות:

יש בי בכלל רצון חופשי, או שהכל כבר קבוע מראש ואני רק חושב שאני בוחר?

הרצון הוא כוח מתעתע: אנחנו חושבים שאנחנו שולטים בו ומחליטים בעצמנו, אבל בפועל אדם מושך אליו חיים בהתאם לרצונות הפנימיים שלו, והמציאות החיצונית משקפת בדיוק את המבנה הפנימי שלו, גם כשזה נראה לא הגיוני על פניו.

מה ההבדל בין הרצון לקבל לעצמי לבין הרצון לקבל על מנת להשפיע?

הרצון לקבל לעצמי הוא רצון אגואיסטי, ואילו הרצון לקבל על מנת להשפיע הוא רצון שנועד לאפשר לי להשפיע ולתת לכלל. גילי מסבירה שעד גיל 13 הילד פועל בעיקר מתוך הרצון לקבל לעצמו, ולאחר מכן אמור להתחיל תהליך שבו הרצון מתהפך לכיוון הנתינה.

מה זה אומר 'הכל צפוי והרשות נתונה'? אני לא ממש מבין את זה

המשפט מסביר שעל אירועי החיים עצמם אין לנו שליטה. הם יקרו בין אם נרצה בהם ובין אם לא. הרשות נתונה מתייחסת ליכולת שלנו להגיב אליהם: האם האירוע פוגע בנו או שאנחנו בוחרים לפרש אותו אחרת ולהתקדם הלאה.

מה גילי ממליצה לעשות עכשיו, כשגם לברוח מהמצב כבר לא עוזר?

גילי ממליצה לצאת ולהתאוורר, להיפגש עם אנשים ולעשות ספורט, אבל בעיקר לבדוק כל הזמן מאיזה מקום פנימי אנחנו פועלים בכל פעולה קטנה שאנחנו עושים ביום־יום.