כעס, סליחה ואשמה
לפי גילי, הבעיה היא לא הכעס אלא הבושה בו. הכעס נתפס כבעייתי בעיקר מתוך פחד שהבעתו תיצור ריחוק, ובסביבות רוחניות שמצפות תמיד ל'אנרגיות טובות' אין לו לגיטימציה, ולכן אנשים מדכאים אותו. אבל כעס בריא, כשמבטאים אותו, מקרב ויוצר אינטימיות. ההבדל בין כעס לתוקפנות: כעס בריא הוא כלי לשים גבול תוך שמירה על כבוד עצמי, והפוקוס נשאר בי. תוקפנות וזעם נובעים מכעס שלא בא לידי ביטוי, והפוקוס עובר לאחר כדי להקטין או לפגוע בו.
טינה היא כעס שלא קיבל ביטוי וירד רמה נוספת למטה, ולדבריה זה אחד הרגשות ההרסניים ביותר. גילי מספרת שמדדי הדלקת שלה ירדו כשהתחילה לסלוח. גם מי שמרצה כל הזמן כועס כל הזמן, רק שהכעס נשאר בבטן: ככל שהחלק המרצה חזק יותר, כך הכעס המופנם מתחתיו גדול יותר, והוא עלול לצאת כביקורת עצמית, אשמה ובעיות בריאות.
כעס כמעט תמיד נולד מתחושת עוול, הרגשה שמישהו לקח ממני משהו וצריך להחזיר. אפשר להיות צודקים לגמרי ועדיין להישאר תקועים. המטפלת של גילי אמרה לה לוותר לגמרי ולא להיאבק על מי צודק, פשוט לשחרר ולהפסיק להילחם. וכשצדק ואחדות מתנגשים, היא בוחרת באחדות.
סליחה, כפי שגילי מגדירה אותה, היא תהליך פנימי שנועד לשחרר כעס, אשמה ותחושת קורבן, מתנה לעצמך ולא מחווה כלפי מישהו אחר. היא לא מצדיקה את ההתנהגות ולא מחייבת קשר: אפשר לסלוח ועדיין לבחור לא לראות את אותו אדם יותר. אין צורך שמי שפגע בך יבקש סליחה או יכיר בכאב, את לא צריכה לגיטימציה ממנו כדי לדעת כמה כאב לך. סליחה אי אפשר לכפות, ואין טעם להעמיד פנים שסלחת כשבפנים עדיין כואב. היא מגיעה כתוצר לוואי של ריפוי אמיתי, וכל פעם שנזכרים מחדש זו לא כישלון אלא הזדמנות לסלוח שוב. סליחה לא משנה את מי שפגע בך, היא משנה אותך.
לדבריה, הכי קשה לסלוח זה לא למי שפגע בך אלא לעצמך, ודרך הסליחה לעצמנו עוברת גם הסליחה לאחרים. לפי היהדות, מי שמבקש סליחה שלוש פעמים באמת ולוקח אחריות על המעשה, המחילה ניתנת לו גם אם הצד השני מסרב לקבל אותה.
הפרקים
פרק 22 · 24.08.2023
כעס ואשמה
מפחדת שאם תכעסי יתרחקו ממך
את כועסת, ואז את כועסת על עצמך שכעסת. גם גילי וטלי מכירות את זה מקרוב. השבוע הן מודות שגם להן יש רגעים שהן פחות גאות בהם. לגילי יצא לתרגל את זה על בשרה דווקא כשהיא הכינה סדנה על שחרור מכעס. הבושה בכעס היא הבעיה האמיתית, לא הכעס עצמו, וכשנותנים לו ביטוי נכון, הוא דווקא מקרב במקום לרחק.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- אם אני כועסת, אנשים יתרחקו ממני?
- מפחדת שאם אני כועסת אנשים יתרחקו ממני. איך אני יודעת אם אני פשוט כועסת בצדק או שאני תוקפנית?
- מה הקשר בין כעס וטינה למחלות?
פרק 26 · 21.09.2023
זה הזמן לסלוח
הכי קשה לסלוח זה לא למי שפגע בך, זה לעצמך
את נושאת כעס על מישהו שפגע בך, ומרגישה שאם תסלחי לו זה כאילו את מאשרת את מה שהוא עשה. גילי טוענת שזו בדיוק הטעות. סליחה היא תהליך פנימי שנועד לשחרר אותך מכעס, מאשמה ומתחושת קורבן, לא בשביל האדם השני. הכי קשה, היא אומרת, זה לסלוח לעצמך. ובלעדי זה, התת-מודע שלך ימשיך לזרוע הרס.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- אם מישהו פגע בי וסלחתי לו, אני חייבת לחזור להיות איתו בקשר כאילו כלום לא קרה?
- למה הכי קשה לי לסלוח לעצמי, יותר מלמי שפגע בי?
- מה אומרת היהדות על מי שמבקש סליחה שוב ושוב ולא מקבל אותה?
פרק 73 · 10.10.2024
סליחה כפרה!
מחכה שהוא יגיד סליחה? זה לא הולך לקרות
יש מישהו שאת עדיין כועסת עליו, גם אם עברו שנים. אולי כבר אמרת בקול שסלחת, אבל בפנים משהו עדיין מדמם. גילי אומרת שזו לא באמת סליחה, זו רק הצגה, וכל עוד את מחכה שהוא יבקש סליחה או יבין כמה כאב לך, את נשארת תקועה. סליחה היא לא בשבילו בכלל, היא בשבילך.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- למה אני צריכה לסלוח למישהו שאפילו לא ביקש סליחה?
- אני מחכה שהוא יגיד סליחה אבל זה לא קורה. למה אני לא סתם שוכח וסולח כאילו כלום לא היה?
- מחכה שהוא יגיד לי סליחה, אבל זה כנראה לא הולך לקרות. חייבים לכפות על עצמנו לסלוח בשביל להיות מבוגרים ובוגרים?
פרק 49 · 07.03.2024
"צדק צדק תרדוף", האמנם?
למה זה שאת צודקת לא משחרר אותך מהכעס
מישהו פגע בך, ואת בטוחה בצדק שלך במאה אחוז. אז למה זה לא עוזר לך להרגיש חופשייה? הכעס נשאר תקוע, ולפעמים הוא לא נשאר רק בראש, לדבריה של גילי, הוא מוצא דרך גם אל הגוף. כשצדק ואחדות מתנגשים, האחדות היא הבחירה ששווה יותר.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- מה הקשר בין כעס לצדק?
- מה אמרה המטפלת לגילי לעשות עם הכעס שלה, גם כשהיא צדקה?
- איך השפיע הכעס המתמשך על הבריאות הפיזית של גילי?
פרק 106 · 29.01.2026
טיפוס מרצה
למה אחרי שדאגת לכולם, את זאת שנשארת עם הכעס
את אומרת כן כשבא לך לצרוח לא, וקוראת לזה נחמדות. גילי קוראת לזה בשמו האמיתי: פחד. פחד לאבד אנשים, שלדבריה בסוף גורם לך לאבד את עצמך. והכעס שלא יוצא החוצה לא נעלם, הוא הופך לביקורת עצמית, לאשמה, ולפעמים גם למחלה.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- מה ההבדל בין זה שאני טוב עם אנשים לבין זה שאני כל הזמן מנסה למצוא חן בעיניהם?
- למה אני תמיד זאת שדואגת לכל אחד, ולמה בסוף אני נשארת עם כל הכעס לבד?
- מי יותר כועס בסוף, המרצה עצמו, או האדם שמעז להגיד לו את דעתו בפנים?
פרק 52 · 11.04.2024
אחדות וסליחה
אתה נכנס למערכת יחסים ומקווה שהצד השני ישתנה, וזה נכשל כמעט בוודאות. גילי טוענת שקודם צריך לקבל את מי שמולך כפי שהוא, ומה שמפריע לך בו זה משהו לתקן אצלך. אותו עיקרון נכון גם כלפי פנים: כל עוד אנחנו ממשיכים לריב אחד עם השני, אף אויב חיצוני לא צריך לעשות כלום, הוא רק צריך לתת לנו להרוג זה את זה. הפתרון שהיא מציעה הוא סליחה לעצמך, לא כמתנה למישהו אחר, ואצלה זה אפילו הוריד את רמת הדלקתיות בגוף.
שאלות שהפרק עונה עליהן:
- מה זאת סליחה, ובכלל, למי אני צריכה לסלוח?
- למה כולם מדברים על זה שצריך אחדות אבל בפועל היא אף פעם לא באמת קורית?
- איך כעס וטינה משפיעים על הבריאות שלנו בפועל?