אתה כבר יודע בדיוק מאיפה הפחד שלך מגיע, ועדיין מוצא את עצמך באותו מקום. לדבריה של גילי, זו לא בעיה של הבנה: להכיר את הטראומות ואת ההשפעה של ההורים זה חשוב, אבל זה לא ריפוי. לתפיסתה, ריפוי קורה רק ברגע שמפסיקים לספר את הסיפור הישן ומתחילים לחיות אחד חדש, ויש לזה בדיקה פשוטה: אם זה עובד באמת, זה אמור להיראות גם בחוץ.
האמת כואבת | רפא את עצמך | פרק # 99 Read More »
מרגישים שהעולם קורס, ולא ברור איך קמים מזה שוב. השאלה היא איך בונים את היכולת לקום מהן שוב ושוב, לא איך נמנעים מנפילות. לדברי גילי, החוזק הזה הוא משהו שאפשר לפתח, לא תכונה שנולדים איתה, גם מי שגדל עם קשיים או טראומות. הכלים פשוטים יותר ממה שנדמה: חמלה עצמית במקום ביקורת, התמקדות במה שבאמת בשליטתנו, ותמיכה של אנשים קרובים.
המדריך לחוסן נפשי | האמת כואבת | פרק # 97 Read More »
את יודעת שיש לך אמא, ולמרות זאת יש בך געגוע למשהו שמעולם לא היה. זו לא אמא שהלכה. זו אמא שנמצאת, אבל לא ממש שם: לא יציבה, לא נותנת ביטחון, לא נוכחת בצורה שאת צריכה. לפי גילי, אי אפשר לדרוש מאמא את מה שאין לה, כי גם היא עצמה מעולם לא קיבלה את זה מהאמא שלה. והפער הזה לא נשאר במקום אחד. הוא חוזר גם בזוגיות, בבחירות שאת עושה בלי לשים לב למה.
האמת כואבת | אהבה של אמא | פרק # 93 Read More »
את יכולה לאכול הכי נקי שיש, לשתות רק ירוק, ולעשות הכל כמו שצריך - ועדיין לגלות שמשהו בגוף שלך נשבר. לפי גילי, הבריאות לא נקבעת רק בצלחת אלא במערך הרגשי שמאחוריה: כעס, אבל או תסכול שלא מקבלים ביטוי לא נעלמים, הם יורדים לאיבר ספציפי ומחלישים אותו. יש אפילו תסמונת שבה משבר רגשי מייצר בגוף תסמינים זהים ממש להתקף לב. השאלה היא לא רק מה אוכלים, אלא מה עושים עם מה שמרגישים.
האמת כואבת | נפש בריאה בגוף בריא | פרק # 58 Read More »
את שוב בול באותה סיטואציה, אותו סוג בן זוג, אותו ריב, אותה תחושה של 'זה שוב קורה לי'. לפי הגישה שגילי מציגה, זה לא מקרה: התת מודע שלנו זוכר הכל מרגע הלידה, הוא שואף כל הזמן לשחזר את עצמו, ולכן אנחנו נמשכים בלי לשים לב לסיטואציות שכבר מוכרות לנו. אפילו הריאקציה הכי לא הגיונית שלך ברגע לחוץ, שייכת לילד בן חמש-שש שעדיין יושב בהגה. ברגע שרואים את זה בעיניים, אפשר להתחיל לשנות את הכיוון.
האמת כואבת | כוחו של התת מודע | פרק # 7 Read More »
ניסית תרופות, שינית תזונה, פנית לרופאים, ישבת אצל פסיכולוגים, ועדיין הגוף לא מבריא. זה מה שטל עברה כמעט ארבע שנים, עד שגילתה, לדבריה, שהצ'קליסט המושלם לא ריפא אותה, כי לתפיסתה המקור היה בנפש ולא בגוף. גילי מן וולנר מסבירה, לפי הגישה שהיא מציגה, למה גם מטפלת טובה מראה לך את מה שאת בעצמך לא מסוגלת לראות, לא נותנת תשובות. וגם היא עצמה, לדבריה, הולכת לטיפול, כי גם למי שמטפלת באחרים יש נקודות עיוורון.
האמת כואבת | למה ללכת לטיפול? | פרק # 6 Read More »
משהו קורה, ואת לא מצליחה לזוז הלאה ממנו. זה חוזר במחשבה, יורד לרגש, ולפעמים מתפרץ בגוף, כמו הסמקה או רגל שקופצת מעצמה. לגישתה של גילי מן וולנר, מה שקרה לא היה בשליטה שלנו, ואפילו התגובה הראשונה, הספונטנית, כמעט אוטומטית. אבל יש נקודה אחת שכן תלויה בנו: לא מה קרה, אלא כמה זמן נשארים תקועים בתחושה שאנחנו קורבן של זה, רגע, שעה, או שבע שנים.
האמת כואבת | פחות אבל עוד כואב | פרק # 2 Read More »
