מראה מראה שעל הקיר

גילי מתארת שהיא מחוברת לתורת המראות של הבעל שם טוב, ולפי דבריה עיקרה הוא שאין כלום בחוץ, הכל מוקרן מתוך האדם. כל מציאות שאדם נחשף אליה היא באחריותו, ולכן אם רוצים לשנות אותה, צריך לשנות משהו בפנים.

בפרק גילי מתארת שריפוי אמיתי הוא לא להביא לידי ביטוי את הגרסה הכי טובה של עצמך, כמו להפוך לוונדרוומן או סופרמן, זה רק מגביר חרדה. ריפוי אמיתי הוא לתת אהבה וקבלה לכל החלקים שלנו, במיוחד לחלקים הפחות סקסיים שאנחנו מתביישים בהם.

לפי הדברים בפרק, מצוות עונה היא מצווה שכל גבר חתום עליה בכתובה, ומחייבת אותו לענג את אשתו, בעוד שאין מצווה מקבילה המחייבת את האישה כלפי הגבר. לדבריה, זה מראה שחז"ל הכירו בכך שלאישה יש חשק מיני גבוה.

השיטה מגיעה מהאפונו פונו ומורכבת מארבעה משפטים שנאמרים לאחר בירור האירוע: 'אני מצטערת': לקיחת אחריות, 'סלח לי': חרטה על מה שחשבתי על עצמי, 'תודה': הוקרה על השיעור, ו'אני אוהבת אותך': השלמת התהליך באנרגיית אהבה שהיא כוח הריפוי הגדול ביותר.