מודעות עצמית
פרק 79 ·
השיחה:
את מדברת אל עצמך יותר קשה משהיית מדברת לחברה הכי טובה שלך, ואז תוהה למה שום דבר לא משתנה. לפי גילי, לפני שלב האהבה העצמית יש שלב מוקדם יותר שרובנו מדלגים עליו, קבלה עצמית, לקבל את עצמך על מה שאת ועל מה שאת לא. היא מציעה להתחיל לשים לב למחשבות שחוזרות, לכתוב אותן, ולזהות את הדפוס לפני שהוא שוב מכתיב איך היום שלך ייראה.
האמת:
הזהות היהודית, לדעתה, היא מסורתית, לא דתית ולא חילונית. הדת היא אמצעי ולא מטרה, לתפקיד של הבאת אחדות לעולם.
לפני אהבה עצמית יש שלב מוקדם וחיוני יותר: קבלה עצמית, להכיר במה שאתה ובמה שאתה לא, ולדבר אל עצמך כמו שמדברים אל מישהו שאוהבים
מודעות עצמית אמיתית היא להבין את עצמך בעצמך, כך שגם אם מישהו אומר עליך משהו, זה כבר לא קובע לך כלום.
כתיבת מחשבות חושפת דפוסים שרגילים לפספס, כמו לגלות שאותה מחשבה מסתובבת לך בראש כבר שנתיים בלי שעשית איתה כלום.
גם למודעות עצמית יש מינון נכון. עודף שלה הופך לחרדה חברתית, כשכל תשומת הלב זורמת פנימה במקום החוצה.
מי שבאמת מודע לעצמו בוחן אילו מחשבות ואמונות יצרו את המצב, ולוקח אחריות על מה שקורה לו, לא שואל 'למה זה קרה לי'.
המחשבות:
מה זה תודעה?
תודעה היא בעיניה מודעות עצמית, ההבנה שהמציאות שאתה רואה היא השתקפות שלך. זה לא אומר שכל מה שאתה רואה זה אתה, אבל דווקא הניגוד בינך לבין אחרים הוא מה שמלמד אותך מי אתה.
מה ההבדל בין לקבל את עצמי לבין לאהוב את עצמי?
קבלה עצמית קודמת לאהבה עצמית. היא לקבל את עצמך על מה שאתה ועל מה שאתה לא, ולדבר אל עצמך יפה, בדיוק כמו שמדברים אל מישהו אהוב. הלקאה עצמית מתמדת היא לא קבלה עצמית, גם אם נדמה שהיא עוזרת.
מה באמת עוזר עם חרדה חברתית?
דרך שיכולה לעזור היא לעסוק במשהו טוב עבור מישהו אחר. כשהפוקוס עובר ממך אליו, הלחץ בראש יורד, גדל הסיכוי לתגובה חיובית, ולפי התיאור בפרק זה מוריד את רמת החרדה.
מה מאפיין אדם עם מודעות עצמית גבוהה?
הוא מזהה את הרגשות שלו, יש לו ערכים ברורים והוא לפחות מנסה לפעול לפיהם. טעויות הופכות אצלו לשיעורים שהוא מודה עליהן, ובמקום לשאול 'למה זה קרה לי' הוא בודק אילו מחשבות ואמונות יצרו את המצב, ולוקח על זה אחריות.
תיאור הפרק המקורי של גילי
האמת כואבת | מודעות עצמית | פרק # 79
אני לא מאלה שעסקו יותר מידי בזהות בישראלית שלהם, גם בזהות היהודית שלי אני עוסקת רק בשנים האחרונות אבל אף פעם לא מהזוית שהגיעה מה7/10.
ב7/10 התפכו לנו החיים, ב7/10 גילינו שאנחנו אשכרה בסכנה קיומית, אפשר לומר שאיבדנו את התמימות, נחשפנו ועדיין נחשפים לזוועות ועוולות שמתרחשות בגלל הזהות היהודית שלנו. בגלל שאתה יהודי! אשכרה אירופה של המאה שעברה וזה מבלבל כי חיינו מציאות אחרת לפני שניה וגם העיסוק הזה עם הזהות היהודית הוא הכי לא תל אביבי של המאה העשרים ואחת אבל אחים שלי אם בגלל זה רוצים להרוג אותנו, אז לפחות שנדע על מה מדובר.
לעניות דעתי הזהות היהודית היא לא דתית, היא גם לא חילונית. היא מסורתית! כי גם הכי חילוני תל אביבי מחובר למסורת ואני לא חושבת שהיתה אי פעם תקופה שכל עם ישראל היה דתי.בורא עולם בחר אותנו כעם, לא בגלל הדת. דת היא לא המטרה, היא האמצעי לתפקיד שלנו בעולם: להדריך את העולם בדעת אלוהים שהיא אחדות.
זה לא פרק על שבט אחים גם יחד ואהבת ישראל, גם לא על אהבה עצמית. אנחנו בעצם מדברים על תודעה.
מזה תודעה? תודעה זה מודעות עצמית, זה ההבנה שהמציאות היא השתקפות עצמית. הכל פה זה השתקפות שלך. זה לא אומר שזה אתה, אבל איך תדע מי אתה אם לא יהיה מישהו שהוא לאאתה כדי שתבין שאתה זה אתה? בזכות הניגודיות בנינו כל אחד לומד מי זה אני וזה לעומת אחרים שהם לא אני. וזה כל היופי פה! באנו לגלם שלל פניו ופרצופיו של הבורא וזה אינסופי. קבלה עצמית זה לקבל את עצמך על מה שאתה כן ועל מה שאתה לא. זהו.