כלכלת תשומת הלב
למה כל כך קשה להניח את הטלפון מהיד
פרק 107 ·
השיחה:
את מגיעה לסוף היום מותשת, ואת לא ממש יודעת למה, הרי לא עשית שום דבר יוצא דופן. לדברי גילי, זה לא תשישות מעבודה קשה, אלא מהתנגדות מתמדת להתראות ולפיתויים קטנים שמרוקנים את קליפת המוח הקדם-מצחית, שעובדת כמו סוללה עם תקציב יומי מוגבל. המוח שלנו בנוי לרדוף אחרי אי-ודאות הרבה יותר מאשר אחרי הנאה, ולתפיסתה בדיוק את זה מנצלות האפליקציות בכל התראה. ויש היסטוריה משפחתית ממש מפתיעה מאחורי מי שבנה את התעשייה שגורמת לזה.
האמת:
בפרק גילי אומרת שהמוח מגיב חזק יותר לאי-ודאות מאשר להנאה, ושזה בדיוק העיקרון שעליו בנויות התראות וחדשות פיד.
בפרק גילי אומרת שקליפת המוח הקדם-מצחית עובדת כמו סוללה עם תקציב יומי מוגבל, וכל התראה או החלטה קטנה שואבת ממנה עוד קצת.
התשישות שאנחנו מרגישים בסוף היום היא לרוב לא מעבודה קשה, אלא מהתנגדות מתמדת להסחות דעת.
כשקליפת המוח מותשת אנחנו מפסיקים ליזום ופשוט מגיבים לכל גירוי, וזה בדיוק המצב שכלכלת תשומת הלב רוצה שנהיה בו.
מרק רנדולף, מייסד נטפליקס, הוא אחיינו של אדוארד ברנייס, ממציא הפרסום המודרני והתעמולה הפוליטית, שהוא בעצמו אחיין של פרויד
ברנייס הריץ קמפיין מפורסם שהפך סיגריות ל'לפידי חירות' כדי לשכנע נשים לעשן, זו דוגמה מוקדמת להנדסת תודעה המונית.
המחשבות:
למה אני חייב כל הזמן לבדוק את הטלפון?
כי המוח שלנו מגיב חזק יותר לאי-ודאות מאשר להנאה. תגמול אקראי ובלתי צפוי משגע את מערכת הדופמין הרבה יותר מתגמול קבוע, וכל התראה היא בדיוק כזה 'אולי', שגורם לנו לבדוק שוב ושוב.
למה אני כל כך עייף בסוף כל יום למרות שלא ממש עשיתי כלום?
קליפת המוח הקדם-מצחית, זו שאחראית על תכנון ושליטה בדחפים, עובדת כמו סוללה עם תקציב מוגבל. כל התראה, פיתוי והחלטה קטנה שואבת ממנה, ועד אחר הצהריים היא פשוט גמורה. זו לא תשישות מעבודה קשה, אלא מהתנגדות מתמדת להפרעות.
מה הקשר בין המייסד של נטפליקס לפרויד?
מרק רנדולף, המנכ"ל המקורי ומייסד שותף של נטפליקס, הוא אחיינו של אדוארד ברנייס, האיש שהמציא את הפרסום המודרני והתעמולה הפוליטית. ברנייס עצמו היה אחיין של זיגמונד פרויד. שלושה דורות באותה משפחה, כולם עסקו בדרך זו או אחרת בהשפעה על התודעה האנושית.
למה כל כך קשה לי סתם להניח את הטלפון מהיד? יש טיפים שבאמת עוזרים להתעורר ולצאת מזה?
שליטה במערכת העצבים היא מפתח: ללכת יחפים, לשהות בטבע ולהימנע ממסכים כדי לצאת ממצב הישרדות. גילי מציעה גם לטפל באמונות מגבילות בתת המודע, להתמקד ברגש חיובי כי הוא הדלק האמיתי, להשתמש בדמיון ולשים לב במה מתמקדת תשומת הלב, כי מה שמתמקדים בו גדל.
תיאור הפרק המקורי של גילי
יש כלכלה שזורמת מתחת לכל מה שאנחנו חווים מעל פני השטח, לא מדובר בכלכלה של כסף אלא בכלכלת תשומת הלב. בכלכלה הזאת אתה לא הלקוח, אתה הוא המוצר.
לא כל בני האדם נמצאים באותה רמת תודעה, יש אומרים שיש 7 רמות של תודעה: בראשונה אתה לא שואל שאלות, אתה חי בתוך המערכות, אתה עובד, צורך ומאמין למה שאומרים לך בעלי הסמכות. בשנייה אתה מתחיל להרגיש שמשהו לא מסתדר, שקרים, השגרה מרגישה לא נכונה, משהו חוזר על עצמו וזה מתחיל להטריד אותך, בשלישית אתה מתחיל להטיל ספק. מפקפק בפוליטיקה, בדתות, גם במדע. כולם אצלך בסימן שאלה. ברביעית אתה מגלה שיש פה מניפולציה, אתה רואה איך המערכות משתלטות על התודעה דרך הפחדה, אוכל, בריאות, כסף. בחמישית אתה מבין שאין לזה סוף ואם זה בחוץ זה אבוד. אז אתה פונה פנימה, מבין שאם יש אשמים בחוץ אז אתה קורבן ומבין שאתה הוא זה שאחראי על המציאות שלך. בשישית אתה לומד לנהל את האנרגיה שלך, בשפה פשוטה זה ללמוד למה להגיב, לשים לב למה אתה בתשומת לב. בשביעית אתה בהוקרת תודה, מה שנקרא שמח בחלקך, אתה מבין שאין שום דבר בחוץ שיכול להציל אותך, כי הכוח החזק, בורא עולם שחיפשת בחוץ, הוא תכלס אתה.
חשוב שכולנו נבין את העוצמה שלנו כבני אדם ואת הזכות הבסיסית שניתנה לנו על ידי בורא עולם! בחירה חופשית. לא צריך להתייחס לכל דבר, תתקדמו, תבינו שתשומת הלב שלכם מזינה את העניין. העולם לא על הכתפיים שלכם, האחריות שלכם זה לשמור על האנרגיה שלכם. כל המערכות דומות וגם נוצרו על ידי אותם האנשים בין אם ממשלות, מערכות פיננסיות, מערכות חינוך, בריאות או הוליווד, זה אותו שיט אותו מבנה אותה תודעה אותה מערכת וכל זה שנרגיש חסרי אונים. קלטו כמה משקיעים בנו! זה רק מוכיח איזה יצורים עוצמתיים אנחנו!