ניקיון פסח
פרק 3 ·
השיחה:
את מגיבה לכל דבר שקורה לך, אבל מי קובע איך תגיבי? לתפיסתה של גילי, האירוע עצמו ניטרלי לגמרי. התגובה שלך היא זו שחושפת מה קבור אצלך בפנים. וזה לא נגמר שם: היא מראה איך שלושה חודשים ברצף, משבט ועד פסח, דוחפים אותך צעד אחרי צעד, משבירת האגו, דרך התמקדות במה שכן יש לך, ועד חירות אמיתית שלא צריכה לברוח לשום מקום.
האמת:
כל אירוע בחיים הוא ניטרלי ולא בשליטתנו, מה שכן בשליטתנו זו התגובה שלנו, וזו בדיוק מה שחושף מה יש בתת-מודע.
בפרק גילי אומרת שבשבט נזרע הזרע לכל השנה, והיקום נוטה לזמן בו הזדמנויות לשבור את הדימוי העצמי, כי ההשקעה בשימור אגו גוזלת אנרגיה שיכולה ללכת למשהו אמיתי יותר
'נכנס אדר מרבים בשמחה' לא אומר שהחודש שמח מיסודו, הוא מאיר מה שחסר לנו, אישית ולאומית, כדי שנלמד להתרכז במה שכבר יש.
גילי משתפת שניקיון לפני פסח הוא עבורה הזדמנות לניקוי פנימי ולא רק סידור של הבית, תחושה שלדבריה אפשר לחוש בכל שפריץ חומר ניקוי
לפי הגישה שגילי מציגה, חירות אמיתית שונה מחופשה: חופשה היא לרוב בריחה, בעוד חירות פנימית מגיעה מהתמסרות ומתבטאת דווקא בלהיות בשקט בבית, בלי לחפש דבר בחוץ.
תקופת הקורונה, על כורחה, לימדה את גילי בדיוק את זה: לשבת בבית בלי ברירה, ולגלות שיש בזה משהו טוב.
המחשבות:
מה ההבדל בין חופשה לחופש פנימי?
חופשה היא לרוב בריחה ולא חופש אמיתי. חופש פנימי אמיתי הוא תחושה שמגיעה מבפנים, ומגיעים אליו דווקא כשמתמסרים למשהו ולא כשבורחים ממנו, למשל דרך שהייה בבית וניצול המשאבים הפנימיים שיש בו.
מה יש בחודש אדר שגורם לי להגיב ככה, אם בכלל?
אדר לא מביא שמחה או עצב כשלעצמם, שם זרקור על מה שחסר לנו בחיים, כאדם וכעם. המצווה היא להתרכז דווקא במה שיש ובמה שעובד, ומתוך אותה שמחה להשיג כוח להתגבר על מה שחסר.
מה גילתה גילי על עצמה בעקבות אירוע בבית הקפה בתקופת הקורונה?
כשמישהי עקפה אותה בתור והיא הרגישה כעס, גילי עשתה תהליך ניקוי פנימי וגילתה שבתוכה עדיין קיימת ילדה קטנה שמרגישה שמזלזלים בה, כי בילדותה למדה שהיא זקוקה לכבוד מבחוץ כדי להרגיש מכובדת.
למה חשוב לפי הפרק לא לדלג על החיבור לרגש בתהליך הניקוי?
כבר בילדות מבטלים לנו את הלגיטימציה להרגיש, כשמסיטים ילד שבוכה בלי לתת מקום לכאב שלו. אם לא מתחברים לרגש ומדלגים ישר לניקוי, הרגש נשאר לא פתור ורק מצטבר עמוק יותר.
מה הצעד הראשון שצריך לעשות כשמתחילים תהליך ניקוי?
לפני כל טכניקה (הופונופונו, אן הבדולח ואחרות), הבסיס הוא לקיחת אחריות על מה שקורה בחיים, להבין שהמציאות שייכת לי ונובעת ממני, כי בלי זה אי אפשר להיפטר ממנה או לשנות אותה.
תיאור הפרק המקורי של גילי
בפרק השלישי של הפודקאסט, גילי מן וולנר וטל אקרלינג ממשיכות בטיפול על הספה והפעם באווירת פסח-
איפה נפגשים ניקוי חיצוני וניקיון פנימי? מציגות את רעיון ניקוי הרעלים, צורת הופעתו בתורות רבות
והאופן בו הן תופסות אותו.
הן דנות בקשר שבין דימוי עצמי לעצמי, פרדוקס החופש, לקיחת אחריות והדרך בו הבחירות שלנו
משפיעות עלינו ועל המציאות שלנו.
וצועדות צעד נוסף בדרך לביו-אוטופיה.