הזמן עושה את שלו?
כמה זמן אפשר לגרור כאב ישן בלי שהוא באמת עובר
פרק 109 ·

השיחה:
את בטח שמעת את זה לא פעם - 'תני לזמן לעשות את שלו'. אבל אם עברו שנים והכאב עדיין שם, אולי הבעיה היא לא שעוד לא עבר מספיק זמן. לתפיסתה של גילי, הזמן לא מרפא כלום בעצמו. הוא רק פותח הזדמנות לבחור לעשות את העבודה בעצמנו. בלי הבחירה הזאת אפשר לשאת כאב עשרים שנה ולהישאר בדיוק באותה נקודה שבה התחלנו.
האמת:

הזמן לא עושה את העבודה בשבילנו, הוא רק נותן לנו עוד הזדמנות לבחור אחרת.

אפשר לשאת כאב שנים ארוכות בלי שהוא באמת נרפא. הישרדות ורפוי זה לא אותו דבר.

משברים לא סתם קורים, הם מה שמאלץ אותנו לצמוח ולא להישאר תקועים באותה נקודה.

לפי הדימוי שהיא מציגה, הזרע צריך להיסדק כדי לנבוט. הסדק הוא לא תקלה בדרך, הוא התהליך עצמו.

אשמה אומרת 'אני לא בסדר', אחריות אומרת 'אני יכולה לעשות משהו', וזה שינוי עצום בכוח שיש לנו.

אחדות עם אחרים מתחילה מהפסקת המלחמה הפנימית עם עצמנו, כולל עם החלקים הפחות נעימים בנו.
המחשבות:
מה ההבדל בין להרגיש אשם למישהו לבין לקחת אחריות על מה שעשיתי?
אשמה אומרת 'אני לא בסדר' ומשאירה אותנו חלשים. אחריות אומרת 'אני יכולה לעשות משהו' ומחזירה לנו כוח. גילי מספרת שהיא עצמה תמיד בוחרת באחריות, זו גם הדרך היחידה להגיע לאחדות, גם עם עצמנו וגם עם הסביבה.
מתי צריך להגיד לעצמי שכבר מספיק, שהזמן שעבר לא יעשה את העבודה בעצמו?
לא כשהזמן עובר עליו, זרע יכול לשבת במגירה עשרים שנה ולהישאר זרע בדיוק כמו שהיה. השינוי מתחיל ברגע שהוא מסכים להיכנס לאדמה ולהיסדק. גילי משתמשת בזה כמשל: מה שנראה כמו שבירה הוא תחילת הצמיחה.
תיאור הפרק המקורי של גילי
"עזוב, הזמן יעשה את שלו" כולנו שמענו את המשפט הזה. רובנו גם אמרנו אותו.
בפרק הזה אני עוצרת אותו רגע ושואלת: מה בדיוק הוא עושה?
כי אם הזמן באמת מרפא - איך יש אנשים שמזדקנים, אבל הפצע שלהם לא?
מה בפרק:
· ההבדל בין להסתגל לבין להתרפא - ולמה זה שהפסקת לבכות לא אומר שהחלמת
· "כזה אני" - או שזו בכלל פציעה ישנה שקיבלה שם של אופי?
· למה אותו תסריט חוזר עם שחקנים מתחלפים - ומה החיים מנסים להראות לך
· הזרע והסדק: למה מה שמרגיש כמו התפרקות הוא לפעמים תחילת הנביטה
· אשמה מחלישה, אחריות מחזירה כוח - וההבדל ביניהן משנה הכל
ובסוף - המשפט הקטן שמחזיר לך את ההגה: "אז מה, יעשה את שלו? ואני אעשה את שלי."
הזמן יעבור בכל מקרה. השאלה היא רק מי את תהיי כשהוא יעבור.