יצירת מציאות בגרסת הבמאי
פרק 71 ·
השיחה:
וב אותה תגובה, שוב אותם אנשים, שוב אותה הרגשה שמשהו חוזר על עצמו. גילי טוענת שזה לא מקרה: לתפיסתה, מה שקורה בחוץ הוא בבואה של מה שזרוע בפנים, וכל עוד לא מטפלים בשורש, שום דבר באמת לא משתנה. דווקא עכשיו, לדבריה, יש חלון זמן נדיר להמתיק את זה - ולכן כשמשהו כואב חוזר, הכי חכם זה להתאפק ולא להגיב. זה אולי נשמע קטן, אבל היא מאמינה שזו אחת הפעולות הכי משמעותיות שאפשר לעשות לעצמך.
האמת:
גילי אומרת שהמיינד הוא כמו גינה - מה שזורעים זה מה שיצמח, אי אפשר להיות שלילי ולצפות לחיים טובים.
חודש אלול נחשב הזדמנות מיוחדת כי הוא מאפשר להמתיק דינים, ולכן דווקא עכשיו כדאי להתאפק ולא להגיב.
היא מזכירה שהמקובלים מדברים על שורשים וענפים - לכל מה שקורה לנו יש מקור נסתר, שינוי אמיתי קורה שם ולא בתוצאה החיצונית.
דומה מושך דומה. האנשים שסביבנו הם בבואה של מי שאנחנו, ותמיד יש בחירה להחליף סביבה שמורידה אותנו.
היא ממליצה לדבר יפה אל עצמנו גם כשטעינו, ולרדת מהצדקנות והשיפוט כלפי אחרים, כי בסוף זה חוזר אלינו.
לדעתה, אנשים לוקחים את החיים ברצינות מוגזמת ושוכחים שזה בעיקרו מגרש משחקים שבסוף מתקפל.
המחשבות:
למה חודש אלול נחשב חודש טוב וחיובי?
אלול הוא חודש חיובי כי הוא נותן הזדמנות לשינוי. הוא מאפשר להמתיק את הדינים, כלומר תוצאות המעשים מהחודשים האחרונים חוזרות אלינו כדי לתת הזדמנות לתקן אותם. גילי ממליצה להתאפק ולא להגיב כשחוזר משהו שלילי, ולנצל את הזמן עד ראש השנה.
יש הבדל בין למה זה קורה לי מלכתחילה לבין למה זה כל פעם חוזר על עצמו?
לדברים בפרק, המקובלים מחלקים את המציאות לחלק גלוי וחלק נסתר. הענפים הם החלק הגלוי: זו התוצאה, המציאות שאנחנו רואים. השורשים הם החלק הנסתר: המקור העליון שממנו נובע כל מה שקורה לאדם. לכן, כדי לעשות שינוי אמיתי, צריך למצוא ולשנות את השורש, לא רק את התוצאה החיצונית.
למה כשמישהו רע אלי חוזר, אני שוב פותח לו את הדלת? מה הבעל שם טוב אמר על זה שמה שבחוץ זה שיקוף שלי?
הבעל שם טוב מלמד שאין כלום בחוץ: המציאות היא הקרנה של תת המודע של האדם. מכאן שאם רוצים לשנות משהו במציאות, אין מה לפעול כלפי חוץ, אלא רק בפנים, בנפש.
למה כל פעם שאני נגמל מאדם רעיל הוא חוזר אליי? מה גילי אומר על זה: איך יוצרים מציאות אחרת?
השתיקה היא אחד הכלים העוצמתיים ביותר ביצירת מציאות. גילי מסבירה שכאשר אדם שולט ברגשותיו ולא מגיב מתוך כאב או פגיעה, הוא לא נותן תוקף לסיטואציה ולא מזמין אותה לחזור, זה נחשב לניצחון פנימי גדול.
מה ד״ר ג׳ו דיספנזה אומר שצריך לעשות כדי שהחיים שאני רוצה באמת יקרו?
לפי הדברים בפרק, ד"ר ג'ו דיספנזה ממליץ לעצום עיניים ולעשות 'חזרה גנרלית' מנטלית בראש, לדמיין סיטואציות ואת האופן שבו נגיב בהן. בפרק מצוין שמחקרים בתחום טוענים שהמוח לא מבדיל בין מציאות לדמיון, כך שתרגול מנטלי כזה עשוי להשפיע על ההתנהלות בחיים.
תיאור הפרק המקורי של גילי
המיינד שלנו הוא כמו גינה, אי אפשר לזרוע זרעים שלעגבניות ולצפות שיצמחו מלפפונים. אותו דבר עם המציאות, אתה לא יכול להיות שלילי, לרדת על עצמך ולהקיף את עצמך בסביבה שלילית עם אנשים שליליים ולצפות שבדרך קסםיהיו לך חיים חיוביים ונפלאים. בדיוק כמו בגינה, מה שזרעת, זה מה שיצמח. ולכן אם אנחנו רוצים חיים חיוביים נצטרך לשנות את הדרך בה אנחנו מדברים אל עצמנו, דברו אל עצמכם יפה. גם אם טעיתם! למדתם משהו? תתקדמו. דבר נוסף זה לשנות את המחשבות שלנו, על עצמנו וגם על אחרים, רדו מצדקנות ומשיפוט, זה לא התפקיד שלכם ובנינו – שאתהשופט ומבקר אחרים אתה עושה את זה בעצם לעצמך.
ואם אתם מרגישים שהאנשים סביבכם מורידים אתכם, נוטים לשליליות, לאנרגיה נמוכה, אז יש מצב שכדאי שתחליפו אותם. זה עניין של בחירה חופשית ועבודה יומיומית וזו יצירת מציאות במיטבה.
אתה הופך לדבר שאתה מזדהה איתו: מחשבה, רגש, מעשה..ומתוך ההזדהות הזאת אתה מושך אלייך אנשים ואירועים ומצבים דומים. זה לא סתם שאומרים: כסף הולך עם כסף או שהיפים הולכים עם היפים. דומה מושך דומה. זה חוק פה.אפשר להתלונן על זה או להפוך לדבר שאתם מבקשים להיות.
אתם חייבים להאמין בעצמכם, אתם חייבים להאמין שזה אפשרי.אנחנו יוצרים את החיים שלנו וזה מתחיל בדרך שאתם מסתכלים על החיים. אם תחשבו שאין מספיק הזדמנויות והחיים הם קשים ולא הוגנים, זה מה שאתם תחוו במציאות. אבל אם תאמינו שיש שפע, שיש הזדמנויות, אז הדברים האלה יתקיימו בחיים שלך! זה להחזיק במוח כמעט דמיוני, אדם חייב שיהיה לו חזון וחזון רצוי שיהיה אפילו קצת לא מציאותי, כל דבר הוא דמיוני עד שהוא מתקיים במציאות. זה עניין של בחירה חופשית וזו הכותרת שלהמציאות.