כסף, שפע ואמונות על כסף

המילה 'כסף' באה מלשון 'כיסופים', געגועים עזים, כמיהה ותשוקה. מכאן, לפי גילי, המשמעות הרוחנית: כסף הוא אנרגיית רצון, ביטוי לרצון שלך לקבל, לתת, ליצור ולהגשים, ולא רק אמצעי חומרי. לכן חסימה בכסף מצביעה בדרך כלל על חסימה ברצון, או באמונה הפנימית שמותר לך לבקש, לקבל וליהנות.

היחס הפנימי שלנו לכסף משמעותי בעיניה לא פחות מכמות המאמץ. יש מי שעובד קשה מאוד ועדיין נאבק, ויש ההפך. אין טעם להצהיר 'אני בשפע' אם בכל פעם שאת קונה לעצמך משהו את מרגישה אשמה, כי הפער בין המילים לתחושה מבטל אותן. שפע אמיתי, לדבריה, הוא לדעת בכל רגע כמה באמת יש לך בחשבון, בלי לברוח מזה.

מי שמפחד להיכנס לאפליקציה של הבנק, שייכנס דווקא. אם זה כואב, זה בדיוק הסימן שצריך לעשות את זה שוב ושוב. התרגול הקטן: במקום להתמקד במה שיצא, לחפש מה קיבלת בתמורה לכל הוצאה ולהודות על זה. גילי טוענת שזה לא רק פסיכולוגיה, אלא בונה מסלולים חדשים במוח.

לרוב החסם לא קשור באמת לכסף אלא לתחושת הראויות, כמה את מרגישה שמגיע לך לקבל. אמא היא דמות ההזנה הראשונה בחיים, ואם לא הרגשת שקיבלת ממנה אהבה בלי להיאבק עליה, זה יכול להישאר בתת המודע ולהשפיע גם על היכולת לקבל שפע כלכלי בבגרות.

בפרק על תחרות גילי מוסיפה שתחרות נובעת מחוסר ביטחון ומהרצון להוכיח, לא מהכרה אמיתית בערך עצמי. בתודעת שפע אמיתית אין מקום לתחרות, כי לכל אחד יש את הצבע והאנרגיה שלו, ואי אפשר לקחת מהשלו של מישהו אחר. ועבודה קשה היא לא בהכרח הדרך להצלחה, לא כזלזול בחריצות אלא כתזכורת שיש עוד כוחות שפועלים.