כאן ועכשיו וזהו.
את לא חייבת להיות בטוחה כדי לזוז
פרק 69 ·
השיחה:
אותה החלטה מסתובבת לך בראש שוב ושוב, ובכל פעם שנדמה לך שהגעת למסקנה, עולה ספק חדש. הבלבול הזה לא פותר כלום, הוא רק מתסכל ומשאיר אותך תקועה. לדברי גילי יש רק שתי דרכים לצאת מהמעגל הזה: לפעול גם בלי ודאות מלאה, כמו יזם שמתקדם בלי ביטחון מוחלט, או לצאת ולהשיג עוד מידע שייתן קצת יותר בטחון להחליט.
האמת:
חשיבת יתר היא מעגל סגור: בלבול מוליד חוסר ביטחון, חוסר ביטחון מונע החלטה, וחושבים שעוד מחשבה תפתור, אבל היא רק מזינה מחדש את התסכול
יש שתי יציאות אמיתיות מהמעגל: לפעול גם בלי ודאות מלאה, כמו יזם שמתקדם בלי בטחון מוחלט או ציפור שנוחתת על ענף בלי לבדוק קודם שהוא יחזיק, או לצאת ולהשיג עוד מידע שייתן לפחות קצת ביטחון
גם ההחלטות שכבר קיבלתם בעבר היו סוג של הימור, ואתם עדיין כאן. אף אחד לא באמת יודע מה האפשרות האחרת הייתה מביאה.
תחושת האושר מהשגת מה שרצינו נמשכת בממוצע בין שש שעות לשישה חודשים ואז נעלמת, כך שאושר שתלוי בעתיד הוא מלכודת.
הרצונות שלנו כל הזמן משתנים, וזה בסדר. העבודה האמיתית היא לתקן אותם, כלומר לרצות בלי אגו, לא להפסיק לרצות.
הלחץ להיות כמו כולם גוזל אנרגיה; הפוקוס שלכם יוצר מציאות, אז שימו אותו על הייחודיות שלכם ולא על מה שאחרים עושים.
המחשבות:
איך אני עוצרת את הראש שלי מלרוץ ולהתבלבל ככה, בלי לחכות שאני ארגיש בטוחה קודם?
יש שתי דרכים אפשריות. הראשונה היא להכיר בכך שצריך לפעול ולהתקדם גם במצבי חוסר ודאות ובלבול, כמו יזם שמתקדם בלי ביטחון מלא. הדרך השנייה היא לצאת ולהשיג עוד מידע וללמוד על הנושא, מה שייתן קצת יותר ביטחון לקבלת החלטה, גם בלי ודאות מוחלטת.
למה זה שהשגתי בדיוק מה שרציתי לא גורם לי להרגיש מאושר/ת סוף סוף?
בפרק, תחושת האושר מהשגת דבר שרצינו נמשכת זמן קצר יחסית ואז חולפת. לכן אי אפשר לבנות אושר על השגות עתידיות, אלא צריך ללמוד להיות מאושרים כאן ועכשיו, בלי תלות בהשגת דברים חדשים.
איך אני אמורה לרפא את הטראומה שלי?
לפי הדברים בקטע, אי אפשר לרפא מה שלא מוכנים להרגיש. הדרך היחידה היא ללכת לתוך הרגשות הקשים שכרוכים בטראומה, ולא להתחמק מהם. הדחיקה וההתחמקות הן דווקא מה שמקבע את הטראומה במקום, ולכן צריך לעבור דרך הכאב כדי שיהיה אפשר להתקדם ולרפא אותו.
למה כשקורה לי משהו רע אני פשוט קורסת, ולמה זה בכלל תלוי במה שאני מרגישה כרגע?
רגש הוא הדרך שבה היקום מתקשר איתנו: הוא מזהה את האנרגיה שלנו, המורכבת ממחשבות ורגשות, ופועל בהתאם, לא מדבר בשפות. גילי אומרת שדומה מושך דומה: מי שרוטט פחד או בושה ימשוך אנרגיה דומה, ומי שרוטט אהבה ושפע ימשוך דברים תואמים לכך.
איך מנהיג טוב מתמודד עם כישלון?
מנקודת המבט של גילי, כישלון לא אמור להיתפס כסוף הדרך אלא כהזדמנות למצוא דרך אחרת וטובה יותר. לידר אמיתי נדרש לאומנות של נחישות, התמדה ויצירתיות, ולא מפחד מכישלון גם אם הוא קורה שוב ושוב, מתוך ידיעה שבסוף הוא יצליח.
תיאור הפרק המקורי של גילי
בורא עולם רוצה אותנו יזמים.
יזם זה מי שהוגה רעיונות ומוציא אותם לפועל בלי פחד ועם לקיחת סיכונים כי כישלון לא אומר לו כלום. כישלון זה בסך הכל הזדמנות למצוא דרך אחרת, טובה יותר.
יזם זה אחד שמתקדם גם אם אין לו מאה אחוז וודאות. הוא לא מחכה לה. הוא מנסה בכל מקרה, בדיוק כמו שציפור לא בודקת את העמידות של כל ענף שהיא נוחתת עליו. היא סומכת עלעצמה שהיא תדע לעוף אם הוא לא יהיה יציב.
החיים פה זה לא המסע אל האושר. לא באנו לפה רק להיות שמחים, באנו לחוות את החיים וזה אומר שיש מנעד רחב של רגשות שבאנו להרגיש.
באנו להתנסות בסבל ובכאב כמו שבאנו להתנסות בעונג והנאה.
אל תפחדו להתנסות. החיים פה הם משחק ובמשחק לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. אז מה!?
ערך עצמי אמיתי מגיע כשמתמודדים עם קושי.
אף אחד לא היה זוכר את הקרב של דויד וגוליית אלא אם דויד היה גמד וגוליית רולה. דויד קיבל תהילת עולם לא בזכות איזה חבר שעשה לו טובה. הוא זכור בזכות ההתמודדות הבלתיאפשרית שלו מול אויב.
גם הנרטיב שלנו הוא כזה. בכל פעם שבורא עולם רוצה להעלות אותך לשלב הבא הוא יישלח לך איזה אויב, כמו גוליית.
(טיפ: לפעמים אנחנו האויבים של עצמנו).
לאף אחד מאיתנו אין מושג מה יהיה.
לחכות לוודאות מלאה ישאיר אתכם תקועים במקום.
תתקדמו נשמות כי גם על החלטות שעשיתם בעבר לא היתה לכם וודאות מלאה ועדיין נשארתם בחיים.
יש לנו רק את כאן ועכשיו וזהו.
תזוזו כי אי אפשר לדעת אם נהיה גם מחר.