גילי מן וולנר - האמת כואבת
האמת כואבת
אני אוהבת אותך | האמת כואבת | פרק #72
Loading
/

אני אוהבת אותך

למה את אוהבת את עצמך רק כשיש לך הישג להראות

פרק 72 ·

האמת כואבת עם גילי מן וולנר
אני אוהבת אותךהאמת כואבת · פרק 72
00:00 / --:--
30-1x30+

השיחה:

את מסתכלת על עצמך ומחפשת סיבה טובה מספיק לאהוב את מי שאת - הישג, הצלחה, משהו שיצדיק את זה. לתפיסתה של גילי, אהבה עצמית לא אמורה לעבוד ככה בכלל - היא מציעה לאמץ את המודל שהורים מכירים כלפי ילדים, לאהוב את עצמך רק בגלל שאת שייכת לעצמך, בלי צורך בהצדקה נוספת. משם היא ממשיכה למקומות שנראים רחוקים לגמרי - מערכות יחסים, פרנסה, בריאות, ואפילו האופן שבו את מגיבה לאנשים סביבך - ומראה איך כולם מתחילים באותה נקודה בדיוק.

האמת:

אהבה עצמית היא הבסיס האמיתי לזוגיות, לפרנסה ולבריאות, לא 'נחמד שיהיה'. כל מחלה נובעת בשורשה מחוסר בה.

המודל הרומנטי של אהבה לא עובד כלפי עצמנו; עדיף לאמץ את היחס של הורה לילד, לא בגלל הישגים, כי הוא שלו.

אם אתה לא באמת אוהב את עצמך, אתה לא יכול לאהוב שום דבר אחר, כי הכל בחוץ הוא השתקפות שלנו, וגם התנגדות למישהו היא התנגדות לחלק בתוכנו

אהבה עצמית היא לא ריצוי או יישור קו עם מה שמצופה ממך. זה בדיוק ההפך, ומרגיש טוב רק לרגע לפני שהוא מתפוצץ.

משבר שובר את ה'כלי' הישן, הגבולות שצמצמו אותנו, ופותח בחירה בין להתרסק לבין להתרחב ולבנות כלי רחב יותר.

שמחה אמיתית לא מגיעה ממסך, גם אם הוא מצחיק. זה גירוי מלאכותי שמשאיר אותך ריק ברגע שהוא נגמר; היא מגיעה רק דרך חיבור עם אנשים.

המחשבות:

איך אני אמורה לאהוב את עצמי כשיש רגעים שאני ממש לא סובלת את עצמי?

גילי מציעה לוותר על המודל הרומנטי של אהבה ולאמץ במקומו מודל של הורים כלפי ילדים: הורה אוהב את ילדו כי זה הילד שלו, לא בגלל הישגים. באותו אופן אפשר לאהוב את עצמנו כי אנחנו שייכים לעצמנו, בלי צורך בסיבה נוספת.

למה יש לי צורך להוכיח את עצמי כדי לאהוב את עצמי, ולמה בכלל קוראים למשבר 'הזדמנות' ולא סתם כאב?

כשמגיע משבר, הוא שובר 'כלי' ישן, את הגבולות וההגדרות שצמצמו אותנו עד אז. מהרגע הזה יש שתי דרכים: להתרסק, או להתרחב ולבנות כלי רחב יותר. ככה משבר הופך להזדמנות, לצמיחה, ובעיקר לאהוב את עצמנו קצת יותר אמיתי.

למה אני מצליחה לאהוב את עצמי רק כשאני מצליחה או שולטת במשהו?

אחת הדרכים שהיא מציעה היא לשחרר שליטה - שלתפיסתה היא אנרגיה זכרית פגועה, כי בפועל אנחנו לא באמת שולטים בדברים. הדרך לשחרר: לבנות אמונה וביטחון בכוח עליון, ולהעביר אליו את הדאגות שממילא לא בידיים שלנו.

למה אני אוהבת את עצמי רק כשהצלחתי במשהו? למה זה כל כך קשה לי לבקש דברים במקום סתם לחכות שהם יקרו מעצמם?

הדרך היחידה להשיג דברים במציאות היא לבקש, גם מבורא עולם וגם מאנשים אחרים במערכות יחסים. אם אין לאדם תוכנית או ידיעה של מה שהוא רוצה, קשה שגם כוח עליון ידע כיצד לעזור, ולכן חשוב לבקש בבירור ובאופן ישיר, בלי לפחד לצאת פגיעים.