האמת כואבת
האמת כואבת
האמת כואבת | הגדרות ואמונות | פרק # 48
Loading
/

הגדרות ואמונות

פרק 48 ·

האמת כואבת עם גילי מן וולנר
הגדרות ואמונותהאמת כואבת · פרק 48
00:00 / --:--
30-1x30+

השיחה:

את יודעת בדיוק מה צריך לעשות. הרשימה ברורה, אולי אפילו כתובה איפשהו - ובכל זאת שום דבר לא זז. גילי מן וולנר טוענת שזו לא עצלנות ולא חוסר ידע, אלא פחד שיושב הרבה יותר עמוק ממה שנדמה. מתחת לפחד מסתתרת מחשבה ישנה שחזרה על עצמה כל כך הרבה פעמים עד שהפכה לאמונה - וזו האמונה שבפועל מחליטה בשבילך.

האמת:

גילי לא אוהבת להגדיר את עצמה, לדבריה, ברגע שנותנים לעצמך תווית מרגישים מחויבות למלא את כל הסעיפים שלה, ולכן היא מעדיפה לתאר את עצמה בתור הכל, תלוי מצב.

בפועל היא גם מאמנת, גם מטפלת וגם יועצת, ומשלבת כלים שונים לפי מה שנדרש ברגע נתון.

מה שבאמת עוצר אותנו מלעשות את מה שאנחנו יודעים שצריך זה לא חוסר ידע, זה פחד.

פחד הוא רק רגש, ורגש מגיע ממחשבה שחוזרת על עצמנו שוב ושוב עד שהיא הופכת להרגל, וזו אמונה.

גם כשאדם יודע במודע שאמונה מסוימת שגויה, זה לא תמיד מספיק כדי לפעול אחרת. צריך לחשוף אותה ולערער עליה.

האמונה קובעת את התוצאה: מי שבטוח שתמיד יש דרך ימצא אותה, ומי שכבר החליט שניסה הכול וכלום לא עזר יישאר תקוע באותו מקום.

המחשבות:

למה אני יודעת בדיוק מה צריך לעשות ופשוט לא עושה את זה?

גילי מסבירה שיש לה בעיה עם הגדרות, כי ברגע שאדם נותן לעצמו כותרת הוא מרגיש מחויב לענות על כל הסעיפים שלה. היא כן משתמשת בכלים מגוונים וגם מאמנת, גם מטפלת וגם יועצת, אבל בעיקרה היא רואה את עצמה כמכלול שמשתנה לפי סיטואציה ומצב.

אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות, אז למה אני פשוט לא עושה את זה?

הדבר הכי חשוב הוא לעבוד על מערך האמונות, כי מה שעוצר אותנו מלפעול הוא רגש ופחד, והפחד עצמו נובע מאמונה, ממחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב על עצמנו.

אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות, אז למה אני פשוט לא עושה את זה?

אמונה מוגדרת כתחושת ודאות לגבי המשמעות של משהו. היא נבנית ממחשבה שחוזרת שוב ושוב עד שהופכת לרגש ואז להרגל, וברגע שיש רגש מחובר למחשבה היא נחרטת עמוק, בדיוק כמו זיכרון של אירוע משמעותי לעומת יום רגיל שנשכח.

אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות אז למה אני פשוט לא עושה את זה? זה קשור לאמונות שיש לי על עצמי?

גילי מסבירה שאנחנו אוספים אמונות לאורך החיים ממה שאמרו לנו וממה שקרה לנו, אבל בסוף אנחנו אלה שבונים את האמונה בעצמנו, לא מה שאומרים לנו קובע, במה בחרנו להאמין מתוך זה.