מי זאת?

גילי נולדה בתל אביב למשפחה חילונית. כילדה חוותה תופעות בלתי מוסברות שלא ידעה לשיים - שיחות פנימיות ותחושת אנרגיה בחפצים. אחרי אירוע מכונן עם בנה הגיעה להבנה שהיא 'יודעת שהיא יודעת'.

היא עמדה עם תואר בהצטיינות, נישואים, בית בתל אביב, ילדים וקריירה משמעותית. הכל מומש. ובמקום סיפוק היא מתארת שהרגישה בפעם הראשונה בחייה מה זה שנשבר לך הלב. ההבנה שהגיעה איתה: הדברים עצמם לא נותנים את התחושה שחיפשה.

במוצאי שבת בנה יאיר נפל בגרם המדרגות ונפצע קשה. גילי מספרת שבאותם רגעים שמעה בראש קולות שאמרו לה 'תתעוררי, זה הילד שלך'.

גילי מגדירה את עצמה כ'מגדלור'. היא כלי שרת שרואה את הנקודה שבה האדם נמצא ואת הנקודה שאליה עליו להגיע, ונותנת לו כלים להגיע לשם, לא מרפאת בעצמה. היא משווה זאת לרכב שחסר לו אוויר בגלגלים או חיבורים, ותפקידה לעזור לאדם לנוע קדימה מחדש.

יש מה שאת יודעת שאת יודעת, כמו לקרוא או לכתוב. יש מה שאת יודעת שאת לא יודעת, כמו שפה זרה שמעולם לא למדת. והחלק המרתק באמת הוא מה שאת לא יודעת שאת לא יודעת. דרך זה היא מסבירה איך אחרי שהשיגה הכל בחיים, גילתה שבעצם לא הבינה כלום, וזו הייתה נקודת הפתיחה למסע שלה.