תרגיל בהתעוררות, פרק # 51

תקציר

בפרק 51 של הפודקאסט "האמת כואבת", גילי וטל מדברים על המצב הנוכחי במדינת ישראל, אשר נמצאת במלחמה כבר שישה חודשים. הם מתחילים את השיחה עם התייחסות לשיר "תרגיל בהתעוררות" של חווה אלברשטיין, המהווה פסקול לתקופה הזו. במהלך הפרק הם מעלים נושאים שונים כמו המלחמה, הפגרה של חברי הכנסת, והמתחים החברתיים בנושא חוק הגיוס.

גילי משתפת בחששותיה בנוגע למחלוקות בין הציבור החרדי והחילוני, תוך הדגשה על החשיבות של האחדות והאהבה בין הקבוצות השונות. היא מדברת על הצעות לשילוב בין לימודי תורה לשירות צבאי בצפון ובדרום הארץ, ומציינת את חוויותיה האישיות בעבודה עם המגזר החרדי ובמסגרת לימודים במגזר החרדי.

טל וגילי מדברים על האמונה ועל החשיבות שלה בחיים בכלל ובתקופות קשות במיוחד. הם מזכירים את דבריו של רבי נחמן מברסלב על כך שהאמונה היא מעל הדעת, ואת הצורך לפתח את האמונה כשריר שצריך לאמן ולחזק. הם נותנים דוגמאות מחיי היומיום שממחישות כיצד ניתן לשמור על מחשבות חיוביות ולראות את הטוב בכל מצב.

במהלך הפרק מדברים גם על חשיבות הסביבה הקרובה והשפעתה על התודעה שלנו. גילי נותנת דוגמאות מעבודתה בקליניקה וכיצד ניתן להימנע ממחשבות שליליות על ידי התמקדות בדברים חיוביים. הפרק מסתיים בדבר על החשיבות של מוזיקה וריקוד כחלק מהתשוקה של הנשמה לחזור למקום רוחני ונקי, ושוב מזכירים את החשיבות של חמלה ואהבה בין אנשים.

גילי וטל מדברות על כלי הריפוי הטוב ביותר – כוח האמונה. הן מסבירות את הקשר בין המחשבות, הרגשות והמילים שלנו לבין האמונה וההבנה שהכל נעשה בידיים עליונות. הן מציינות שחשוב להסיח את הדעת ולהשתמש בכוח המחשבה כדי להתמודד עם דאגות ופחדים. בנוסף, הן משתפות בעצות על פריקת כעסים על ידי כתיבת מכתבים ושריפתם, ובכך לשחרר את המתח בצורה בריאה.

בפרק נידונים גם השמחה והדרך להשיג אותה באמצעות מחשבות חיוביות ופעולות אקטיביות. הן מדגישות את חשיבות העבודה העצמית לשמירה על שמחה ולבחירת חיים חיוביים. לסיום, הן עונות על שאלות מאזינים ומציעות דרכים להתמודד עם קשיים ולחצים בחיים.

תמלול הפרק:

האמת כואבת. פרק 51 בוקר טוב, גילי. בוקר טוב, טל טל ושלום לכל המאזינים שלנו. פתח, תשמעי, אני התגעגעתי, חזרנו מפגרה, אומנם לא ארוכה, אבל הוא שבועיים. תראי, האמת שזה כבר הרמה להנחתה, אז אני כבר אתחיל לדבר. ניסיתי לחשוב בבוקר ואחד הדברים שהכי עלול לי בראש. זה, גם בגלל שנסעתי בדרך לפה ושמעתי את השיר הזה. תרגיל בהתעוררות. נראה שחבל, ברנשטיין בטח. נכון? מי 3 ואמרתי לעצמי. כאילו זה הפסקול לגמרי של התקופה, זה פסקול של התקופה. תחשבי, אנחנו סופרים כבר 6 חודשים שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. זו למעשה המלחמה הכי ארוכה שהייתה לנו, חוץ ממלחמת השחרור ועוד היה נטויה. באמת מטורף. אז אנחנו לא באנו לדבר שחורה. אנחנו באות רק בטוב, אבל טיפה ריאליטי צ'ק מה שנקרא. בואי תראי מלחמה. חצי שנה יש לנו עדיין שבויים וזאת המציאות שאנחנו חיים בה ובתוך המציאות המאוד מורכבת. הממשלה יוצאת לה לפגרה. בגלל זה צחקתי. חברי הכנסת יוצאים לפגרה. לא נגיד על זה מילה. צו 8 של בגץ גיוס חרדים, בוא נגיד רק מילה אחת. אני חייבת להגיד כי אני קצת חוששת מהעניין. גם ככה יש פרונדרלמוסיה, ואחד הדברים, שקצת מלחיצים אותי. זה כל העניין של חוק הגיוס וכל הקריאות מכל הצדדים. על מה שיכולה להבין. אני חושב שמדובר פה ממש חוסר רגישות ובאמת להגיד לכם משהו זה הכי לא יהודי שיש בתפיסת עולמי ואני אגיד למה חזרנו להפגנות המוני חילונים מבקשים עזרה, מבקשים עזרה, רוצים שהאוכלוסייה החרדית תצטרף למלחמה. את יודעת שבתורה כתוב שגם בשעת חופה? בשעת חופה הם התחילה מלחמה, מוציאים את החתן ואת הכלה מחופתם בזמן מלחמה. יש רבנים רבים שקוראים לכך שהם לא יפסיקו את לימודי התורה, אבל נשמות עת לעשות להשם ועת לעשות להשם. זה הזמן. יש הרבה הצעות, יש הצעות להקמות ישיבות על יד הגבולות בצפון, בדרום, בבקעת הירדן שיצאו חצי יום תורה, חצי יום, שירות צבאי, טיפה להוריד מהנהטל. אני אגיד דבר אחד, אני עבדתי שנים עם המגזר החרדי, עבדתי מאוד מאוד צמוד עם המגזר החרדי במשך עשור. במסגרת תפקידים במדינה וגם במשך 4 שנים למדתי במסגרת חרדית, עניין אותי מאוד, מאוד מאוד. העולם שלהם בלצלול לתוך העולם שלהם. אז אני רוצה להגיד בתור חילוני תל אביבית יש בזה מן היסוד. זאת אומרת שאני ישבתי מול אנשים שאני תופס את מדעתם ותופסת מתפיסת עולמם, והם אומרים לי שהם מאמינים שבזה שהילדים שלהם לומדים תורה. זה מה שמציל את עם ישראל. ראיתי שזה מה שהם מאמינים בוודאות הםמה מהחברים וחברות יקרים אפילו. פרקי אבות כתוב פרקי אבות נר נר לרגלינו לכולנו, כתוב לך, אתה לא יושב ולא מטורף כל הזמן אתה לא יושב, לומד תורה, אתה עובד אם אתה נשוי בך חתמת על כתובה. התחייבת לפרנסה, איפה הפרנסה, מאיפה היא תגיע? אתה לא רק לומד. עכשיו, תראי, יש באמת תלמידים חכמים, יש אנשים תלמידים חכמים מסוגלים לשבת יום ולילה לילות לימודים לומדים תורה באמת לשם שמיים. להגיד את האמת לא. כולם לא כולם נשמות שלנו ולכן אני חושבת שהזמן קורה לכולנו, אבל אני רוצה להרגיע את שני הצדדים. אוקיי, ושני הצדדים חייבים להבין. אנחנו לא גדלנו בבתים שלהם, הם לא גדלו בבתים שלנו. אנחנו לא גדלנו עם ההורים שלהם, הם לא גדלו עם ההורים שלנו, גם אם אנחנו לא מסכימים. בואו נסתכל על זה בעין טובה, בואו נסתכל על זה בחמלה. בואו נסתכל על זה בכל האהבה שאנחנו יכולים לתת. וזה פחות או יותר מה שיהיה להגיד על העניין. אוהבת להגיד. אנחנו נמצאים בתקופה שכולנו מבוהלים. אנחנו מבוהלים קצת כמעט לכל אדם יש בה חיים זמנים שהוא מרגיש כאילו הכול קורס. זה מרגיש כאילו מכות מגיעות מכמה כיוונים, והוא נמצא פתאום באיזה שפל מדרגה ואתה מוצא את עצמך מבוהל ומבולבל ושואל, כאילו, מה קרה פתאום, וגם כועס כאילו, רגע, זה זמני, מה מה קורה? וכאילו את מכירה את זה שחוטפים חבטות מכל הכיוונים. חבל על הזמן. אני קוראת לזה. נחום, טאקו וכל שנייה אתה מתאפס על המכה והופ מגיעה אחת חדשה ממש. רק. שנייה בשנייה שאתה מתחיל לנשום הופ בום. אז כן, אתה מרגיש ממש. אתה נמצא במקום ירוד ושפל והבלבול הזה הוא יכול לפעמים להרוס לחלוטין את הבן אדם. אפילו נפשית הוא יכול להכניס אותו ללחצים איומים. עכשיו, מה בן אדם צריך להגיד לעצמו בזמנים האלו, וזה טיפה כדי להרגיע את כולנו, שהכל לטובה. יותר מזה, כמו שהטבע תראי, בורא עולם יצר טבע, שעובד במחזוריות בחורף. העצים משילים את העלים, אבל כולנו יודעים שמגיע אחר כך זמן שהכל חוזר ופורח. כך גם בחיי האדם, בחיי האומה. יש מחזוריות. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של קושי. אנחנו נמצאים בתקופת החורף. למרות החום ההם, אנחנו נמצאים בתקופה של דעיכה, אבל אנחנו חייבים להבין שעוד יבואו ימים של פריחה של סיגסוך של לבלוב. תחשבי על אתר בנייה. איך נראה אתר בנייה? את יודעת מה? אפילו שיפוץ של בית לא בונה מחדש. שיפוט של בית משמה, לא נוח לך להיות במקום הזה. אבל אתה יודע שיום יבוא בתוך הכאוס והבלאגן הזה יבנה הבניין מתוך האי סדר ייווצר סדר חדש, זאת אומרת, אחרי שמפנים את הזבל ואת הבלאגן אתה מגלה כמה טוב יצא דווקא בתקופה הקשה הזאת מתקופת הבנייה, כי האדם עץ השדה. זה בדיוק אותם מחזוריות עכשיו. תראי, אנחנו נמצאים בשלב שהכול באמת גם מב

ולבל, גם לא ברור ואז אנחנו באות ואנחנו אומרות בוא נדבר על אמונה. עכשיו בוא נדבר על אמונה מה זה נקרא אמונה בכלל? מה זה אמונה, ובדיוק בתקופה כזאת, שהכל מבולבל שאתה אומר רגע הטוב הוא באמת טוב. הרע הוא באמת רע, וכל אחד גם נפצר בעמדתו ולא זז אז בוא נגיד מה זה אמונה? רבי נחמן אומר שאמונה זה מעל הדעת. זאת אומרת איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה. מה ההבדל בין יודע למאמין? יודע, זה מישהו שמתבסס באותו רגע על ידע שהוא רוכש מאחד מחמשת החושים שלי? סבבה. זאת אומרת קלטתי את המציאות. אני רואה אותך יושבת פה או? אני מריחה את הבושם שלך, אז אני יודעת שאת קרובה אליי. את רואה שאני מחזיקה כוס מים ביד. את לא מאמינה, את יודעת שאני מחזיקה כוס מים ביד עכשיו, אם אני אגיד לך טל, יש לי $1000 בארנק, את לא יודעת, את לא יודעת. את לא ראית? אבל אני יכולה להאמין. סבבה, את מאמינה או לא? יש אחד יגיד. יש לך יגיד אני לא מאמין. כלומר אמונה זה שהשכל שלי נגמר. אני לא יודעת, אבל אם את סומכת עליי או לא סומכת עליי שאני אגיד לך את האמת. עכשיו תבינו בורא עולם ברא את העולם וזה הבסיס של כל האמונה. עכשיו לא צריך להיות. ואם אתם רוצים לכו תחקרו את זה. השמש נמצאת בדיוק במקום שהיא צריכה להיות לא קרובה מידי כדי לשרוף אותנו לא רחוקה מידי כדי שלא נקפא את יודעת שאם השמש מתקרבת, העולם נשרף, כן. כוח הכבידה הוא באחוז מדוייק. כדי להשאיר אותנו מאוזנים על הקרקע. תסתכלי על כל מערכות הגוף חמצן ריאות. אנחנו זה הרובוט הכי משוכלל בעולם. את יודעת שרוב החברות הגדולות שעוסקות באיי איי וכל הרובוטים זה מחשבים עצומים, זה עדיין לא מגיע. למה שהגוף שלך השכל שלך מסוגל לעשות? והשכל שלנו. המוח שלנו הוא אולי כאילו 400, גם לא מגיע לקילו וחצי, זאת אומרת אם אנחנו בודקים ומסתכלים אנחנו זה הרובוט הכי משוכלל בעולם. ולא יהיה רובוט כמו הגוף הזה שלנו. והשאלה הפשוטה, תגידי מי ברא את זה, מי ברא את זה, ושאתה מסתכל למערכות המשוכללות, אתה אומר רגע, אתה מבין שמישהו מאוד חכם עשה אותו? תחשבי שיניים, יש לך שיניים חותכות מקדימה, יש לך טוחנות מאחור. העיניים נמצאות בדיוק בגובה מסוים כדי שתוכלי לראות ממבט מלמעלה. האוזניים בדיוק במקום לשמש לבן אדם מעבר לשמיעה לאיזון. זאת אומרת שמדובר בדבר שהגוף שלנו הוא טכנולוגיה. מטורפת. כשאני אומרת לכם שיש בורא לעולם זה נקרא שאני מאמינה לא. זה נקרא שאני יודעת. אני לא מאמינה עכשיו. איך את יודעת? אני בעיניי מה נראה לכם שהעולם פה נברא מכוניות, מכונות בתים יצר טוב יצר רע נברא סתם מי שחושב שהעולם פה נברא סתם. אז באמת שישקיע מחשבה עוד פעם, נראה לך שנולד הסתם למשפחה הזאת, נראה לך שנולד הסתם בשכונה הזאת. הכול מדויק, תראה, השכל הפשוט שלנו יודע שיש פה סדר. זה עדיין לא אמונה יודעת מתי מתחילה האמונה. כשנגמר השכל שאתה לא מבין למה בורא עולם עושה לך את זה, אוקיי. למה בורא לא נותן לך את האישה שאתה רוצה? למה בורא עולם גרם לזה שפיטרו אותך מהעבודה? למה הפסקתי בעסקה או למה הגירושים שלי הם כל כך כל כך קשים, זה כואב, אבל זה המבחן של האמונה של הבן אדם. דווקא. במקומות הקשים. בדיוק שאתה מאמין. זה לא חוכמה כשקל. בדיוק אתה מאמין דווקא מתי שהשכל שלך אומר לך לא ואתה אומר, בורא עולם עושה לטובתי, בורא עולם עושה לטובתי. ואז אתה נחשב ליהודי מאמין. זה הרעיון להגיד אני בן אדם מאמין תשמע, לפעמים אני מאמינה. לפעמים אני לא מאמינה מה זה אמונה. אמונה זה איזה שריר זאת אומרת בסופו של דבר שבן אדם אומר אני לא מאמין. אני לא מאמין נשמה, אתה יודע. תמיד אני נותן את אותן דוגמאות בקליניקה. אתה שכיר. כן? האם אתה מאמין שהמשכורת יכנס בסוף החודש? ברור, למה אתה מאמין, אתה נוהג בכביש, אתה מגיע לצומת, יש רמזור ירוק. אתה מאמין שבשאר הזרועות, שיש רמזור אדום, אנשים יעצרו נכון? זאת אומרת בלי אמונה, אי אפשר להתקיים פה אמונה, זה שריר וצריך לפתח אותו ודווקא בתקופה הזאת של הכאוס של הבלאגן של. המוות של החוסר הסכמה של חילוקי הדעות, ואני לא סתם התחלתי עם העניין הזה. אנחנו לא פודקאסט פוליטי, גם לא עושה מפוליטי ואין לנו עניין של אגנדות כאלה ואחרות, אבל אנחנו חייבים להתעורר כי אנחנו חייבים להבין גם הדיון הזה על חוק הגיוס הוא נדחה במשך שנים ושנים ושנים ושנים הגענו למה. והם יצאו. לפגרה אז תראי, זה זה מעורר מנעד רחב של. של תחושות בסופו של דבר, לכולנו יש את האפשרות לעשות את השינוי קודם כל על עצמנו ואז על הסביבה שלנו. זאת אומרת, קודם כל אני אשפיע על עצמי ועל הסביבה הקרובה שלי, ואז אני אדהד את זה לעם שלם, כי החוסר אחדות שלנו מגיעה בבית מול בני הזוג מול הילדים מול השכן. שלנו, אבל תחשבי כאילו בן אדם שרוצה להשיג סביבה טובה. רצוי שיסתכל על הסביבה בעיניים טובות. ודרך אגב, זה גם נכון לחינוך, אוקיי? אני, לדוגמה, יש לי 3 ילדים שיהיו בריאים, הגדול. עוד מעט בן 20, הקטנה בת 14. אני מעולם לא הענשתי את הילדים שלי. אני לא הענשתי את הילדים שלי אף פעם אני לא מצאתי עניין וכן וחסד בחינוך באמצעות עונשים. אני מצאתי עניין לנתב אותם באמצעות עיניים טובות. ואז הם יבואו אליי על דברים שאולי אני לא מתאים לי שהם יעשו. ואז הם יגידו לי אמא, זה בסדר? זאת אומרת, הראיית הטוב מביאה טוב, וזה נכון לכל סביבה. את יודעת, אפילו אנשים מדברים אחד על השני. זה אפילו לא נכון לקרוא למישהו בתוך הבית שהוא לא עומד לידך. אוקיי, למי אתה אומר? בוא רגע, בוא רגע לקרן אתה אומר בוא רגע, אתה אומר כאילו לבן אדם בוא רגע איזה טון אתה משתמש, אתה צועק מרחוק לעומת שאתה מדבר מקרוב זאת אומרת תקפיד על הסביבה הקרובה שלכם, זה לא חשוב. ולצעוק אין פ. אחדות. איפה אתה, באחדות עם עצמך עם האישה שלך? איפה את, באחדות? עם בעלך, איפה את מדברת יפה פונה בשפה יפה. זאת אומרת הכול מתחיל במעגלים מעגלים, מעגלים, מעגלים מעגלים ובסוף כדי לשמור על שפיות. דעתנו, אני אומרת, תבואו בטוב. זאת אומרת עיניים טובות, מחשבות טובות עכשיו נשאלת תמיד השאלה איך אני אשמר על מחשבות טובות, איך אני שומר על מחשבות טובות? קודם כל זה עבודה, אוקיי? ברור כמו כל דבר נכון. קבלת החלטה אתה לא יכול לשמור על מחשבות טובות שאתה מזין את עצמך בכל כך הרבה דברים שהם לא לא טובים. ולכן אומרים לך אסור מרע ועשה טוב. מה זה אומר? זה אומר איפה שאתה שומע רכילות, מילים לא טובות. אתה רואה מריבות, אתה פותח טלוויזיה, אתה רואה צועקים, תעוף משם תעוף משם, כי אתם חייבים להבין, התודעה שלנו חייבת להישמר נקייה זה שאנחנו רוצים לדעת סבבה אז נדע דברים, אבל אתה חייב לנקות את התודה שלך. אתה לא מנקה את התודעה שלך. המציאות שלך גם לא תהיה נקייה ולכן אנחנו צריכים מאוד מאוד להקפיד על הסביבה שלנו על השפה שלנו, על מה שאנחנו חשופים אליו כי זה משפיע מאוד ומהדהד מאוד. ואם את רוצה לדעת איך שולטים על המחשבה זה עניין של בחירה, כי אם ברגע שעולה לי מחשבה לא נעימה אני אומרת לעצמי. לא,

 לא, לא, לא ותתרכזי במשהו אחר היה אצלי מטופל. השבוע אמר לי את יודעת מה עשיתי? עלתה לי מחשבה לא נעימה. אמרתי לעצמי טוב טוב תיזכר בלוח הכפל, אני זוכר כיתה ד היה לי מה זה קשה לי ללמוד את לוח הכפל וזה ממש היה פרויקט. אמא שלי ישבה איתי כל הקיץ כדי ללמד אותי את לוח הכפל. וואלה כל פעם שעולה להם מחשבה לא טובה, אני אומר לעצמי כמה זה 9 * 6, כמה זה 9 * 6, כמה זה 9 * 6, והוא אומר לי, זה סוחב אותי למקום הזה. אני מתרגלת לוח הכפל, אמרתי לו גאון, אתה י כל אחד ועולם התוכן שלו. אני למשל נוהגת בכביש מתי שהוא. אצלי כל מיני מחשבות שפחות אני מתחילה לחשב מספרים של לוחיות רכב. אני לא צוחקת איתך, אני עושה את זה גם למורולוגית כי אני מקבלת מסרים מהיקום, אבל אני מפעילה את המוח שלי במקום אחר, אני מאמנת אותו למשהו אחר ולכן יש פה עניין של בחירה. בסוף במה אתה בוחר להתפקס ואם עוד פעם בורחת המחשבה הזו עוד פעם אני אחזיר אותה, תחזיר אותה לאיזה זיכרון מתוק שיש לכם. תחזרו את זה. על מה יש לכם להגיד תודה? תתעקשו להיות בפוקוס? דומה מושך דומה, וברגע שאתה במחשבות לא טובות וברגע שלא טוב נשמה, זה מה שאתה תקבל. אם אתה חושב שאין דירות וכולם מעלים את המחירים ורק אתה נדפק כל פעם כן, אתה תיסע. לא יודעת מה. לאיזה שכונה אני דרך אחת בראשון ויצרו לך הדירה של 3 חדרים בשבע וחצי 1000 ש"ח וגם לא משופצת. למה? כי זה מה שאתה מצפה אז זה מה שאתה תקבל ולכן יש פה חשיבות מאוד מאוד גדולה. אז אנחנו אומרות אמונה זה לפני הכל ואנחנו גם אומרות בעצמנו לא תמיד אנחנו מאמינות לפני. כן, לפעמים לא, אבל אנחנו שמנו לעצמנו בראש שיש לנו ידיעה יש לנו ידיעה שיש בורא לעולם והוא עשה והוא עושה והוא יעשה לכל המעשים ותבינו אמונה מורידה פלאים. את רמת החרדה, את רמת הפחדים כי אתה יודע שיש פה בעל בית ואתה יודע שיש פה מישהו שאחראי על הסדר והארגון ואם אתה לא מבין איך זה עובד לך תלמד את אנטומיה. תלמד קצת לגוף שלך ותבין איזה מלאכת מחשבת נעשתה כאן ואיזה דיוק נעשתה כאן שעם כל הטכנולוגיה שיש לנו היום בעוד. אנחנו לא מצליחים לעשות את מה שהוא עשה ולכן הפרק הזה קודם כול נועד טיפה להרים את האנרגיה של האנשים ולהגיד לכם. עכורות האחורות, המציאות באמת שבורה, שבורה. אבל אתם חייבים להבין יש מה שנקרא מציאות פנימית ויש מה שנקרא מציאות חיצונית במציאות הפנימית מבחינתי. לדוגמה, זאת נקודה בזמן, אבל במציאות החיצונית זה לא נקודה. בזמן. זה אפיזודה מאוד מאוד מאוד משכנעת שאם אנשים מסתכלים עליהם מהצד אומרים זאתי הדפוקה היא לא מחוברת. היא לא מבינה מה קורה ואני רוצה להגיד לכם שאני הכי מחוברת, הכי מחוברת והכי מבינה מה קורה. וזה כמו שנסתכל על עבודה. סבבה, אתה יכול להתקרב, להתקרב, להתקרב, להסתכל על הפרטים הקטנים. אבל אם אתה רוצה לדעת באמת למה התכוון האומן, לך אחורה לך אחורה. לך אחורה. תראה את התמונה כולה, כי החיים נשמות יפות. זה כמו להיכנס לקולנוע באמצע הסרט לחמש דקות, ולצאת אתם לא יודעים מה היה לפני. אתם לא יודעים מה היה אחרי. הדבר היחיד שיחזיק אותכם פה זה רק האמונה, ורק אם האמונה. אנחנו ננצח עכשיו, התחלנו היום אחרי פגרה איזה שהוא סבב. שני ונגיד שמאוד מצא חן בעינינו באונה הקודמת. שירי הסיום כי עליהם קיבלנו הכי הרבה פידבקים, אז אני אגיד על זה משהו וזה לא סתם. זה לא זה לא עכשיו, בשלוף, יש פה גם מלאכת מחשבת מאחור הדבר הזה, למה את יודעת למה בעצם בזמן מוזיקה, בן אדם זז והוא מניע את הגוף, כי תראי זה זה הרי פלא כי בלי מוזיקה זה נראה לבן אדם, קצת עזוב לזוז במקום, אבל אם הוא. מוזיקה, זה נראה לנו טבעי ובסדר גמור. חכמי הקבלה אומרים דבר מאוד מעניין, הם אומרים הנשמה של האדם בא לעולם מיכל רוחני גבוה, ושם לפני שהיא ירדה לעולם, היא הייתה רגילה לשמוע את שירת המהלכים מלאכי השרת, למעלה. שרים והנשמה הייתה שומעת כשהנשמה יורדת לעולם והיא שומעת מוזיקה. זה מזכיר לה את הצלילים שהיא שמעה בעולם האמת, ואז היא מתגעגעת ורוצה לעלות למעלה. מה זה ריקוד אדם? כאילו מזיז את עצמו. את עצמו מהאדמה, הוא קופץ רק שיש כוח משיכה. אז אנחנו עוד פעם נמשכים לרצפה. כלומר כל הריקוד נובע מתוך התשוקה של הנשמה מהגעגועים לאותה תקופה נפלאה ששמע את שירת המלאכים, ולכן כתוב היכל הנגינה קרוב להיכל הקודש ולכן שירי הסיום שלנו הם כאלה כדי לחדור לכם לתוך התאים לתוך הנשמה שהנשמה תרגישי את השמחה שהיא רוצה להיות דבוקה לבורא עולם לעולמות. למקום נקי למקום שאין בו שיפוטיות, אין בו ביקורת וגם שאני מסתכלת על החרדי שמסרב להתגייס, גם אם אני לא אסכים איתו. תהיה לי אליו חמלה ואהבה רק מעצם הבריאה. ודבר אחרון אחרון שלא נשכח אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לפסח. האח הג של הניסים שתיים 10 לאפריל חברים יקרים יום שחרור מאשמת טינה וכעס קריטי, קריטי קריטי. אני עושה אותו פעם נוספת כי הוא היה הצלחה. בפעם הקודמת אני חושב שזו הכנה הכי טובה של בן אדם, יכול לעשות למועד הזה. כל הפרטים כאן למטה, תירשמו ותירכדו יאללה יום טוב, נשמות, יפות, תרקדו, תלכדו. עם השיר הזה הוא מרים למקום.