אומרים שהדבר הכי חשוב בחיים האלה זה החיים האלה. צודקים. רק לך תבין אותם. עולם הפוך או משוגע וגם שובר שיאים. פרדוקס הבריאה במיטבו.
איך יכול להיות שתקפו, אנסו, רצחו אותנו (ועדיין!) והעולם יוצא עלינו? סטודנטים ומרצים יהודיים לא מורשים להיכנס לאוניברסיטאות בארה״ב. פעולות אנטישמיות קיצוניות באירופה. צועקים לנו בוז באירוויזיון. אוכלוסיות שדוכאו בעבר (הקהילה הגאה או הקהילה האפרו אמריקאית למשל) יוצאות עלינו. עלינו!
הפרדוקס הפנימי של האדם הוא עוד יותר מורכב. אדם יכול להגיד שהוא מרגיש שאין לו תמיכה, שהוא לבד בעולם. לא נעים, אבל קורה. מה הבעיה פה? שזו האמונה שלו. ואמונה תמיד מגשימה את עצמה. התפקיד של הבריאה/ היקום/ בורא עולם הוא לתת תוקף למה שאתה מאמין בו. זו הוויה מול הוויה. זה לא קשור לפייר או לא. המים בים שקופים. זה השמיים שמשתקפים.
״ה׳ צלך על יד ימינך..״ אומרים לנו במפורש: זה הצל שלך! מה שתעשה, הצל עושה. הכל פה עשוי מאנרגיה והתפקיד שלנו זה לדעת לתפעל אותה, לעשות עליה מניפולציה. מה זה אומר? ליצור! אנחנו חייבים ללמוד איך אנחנו יוצרים. במילה אחת: פוקוס. בשתי מילים: הוקוס פוקוס.
אם אני מאמינה שאני לבד בעולם וחסרת תמיכה, כך גם יהיה! יש פה פרדוקס כי כולנו חייבים להבין שאנחנו תמיד תחת השגחה. לא היינו קיימים אם לא הייתה השגחה. אם אתה קיים – יש עלייך השגחה. השאלה במה אתה מאמין. זה חופש הבחירה. אם אתה מאמין שיש לך מזל והכל עובד לך – זו התמיכה שתקבל.
כמה אמונות בסיסיות לקידום היצירה: בורא עולם לא חרדי. הוא לא מסתובב עם חליפה וכובע. בורא עולם אוהב אתכם. מעצם קיומכם. הכל מגיע מאותו מקור – בורא עולם – אין עוד מלבדו. מה שאתה נותן, זה מה שתקבל. תקראו לזה זימונים, דומה מושך דומה, קארמה. קארמה זה לא עונש, זה גלגל, זה פעולה ותוצאה, זה השקפות, זה מראה! מה שנקרין באמצעות המחשבות, הרגשות (בעיקר!), המילים והפעולות שלנו יחזור אלינו כי ליקום/לבורא ברירה! הוא משקף לנו את עצמנו.
״גם זו לטובה״ הפירוש הוא שגם הרע הוא טוב. כי בסוף יש תמיד ישועה. אדם שפועל בתמימות הלב, אדם שעושה בירורים מתוך מחשבה שהכל לטובה, יצליח להכיל את המציאות הזאת כי זה גם וגם וגם. מתוך הכלת הפרדוקס. זה לא משנה איזה אלוהים בחרת. תמים תהיה עם אלוהיך.
תקציר
הפרק עוסק בשאלת הפרדוקסים במציאות ובבריאה, ומציע נקודות מבט שונות על איך להתמודד עם החיים מלאי הניגודים. הנה תקציר הנקודות המרכזיות:
1. **חיים בפרדוקס**:
– החיים מלאים בפרדוקסים, ולעיתים קשה להבין אותם דרך המוח האנושי. לדוגמה, העולם תומך בפלסטינים למרות הטרור שחווינו מהם.
2. **אשליות הזמן והתנועה**:
– הכל תלוי בזמן ותנועה, אך הזמן הוא אשליה. העבר כבר היה והעתיד יהיה, ולכן עלינו לחיות בכאן ועכשיו.
3. **הכל בא ממקור אחד**:
– כל מה שיש בעולם מגיע מאותו מקור. הבורא מתגלם דרך כל דבר שקיים – צמחים, אנשים, דעות, רעיונות.
4. **מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל**:
– מה שאנחנו מקרינים, בין אם במחשבות, במילים או בפעולות, חוזר אלינו. יש לזה שמות שונים כמו קרמה או דומה מושך דומה, אבל הרעיון הוא אותו דבר.
5. **הכל בתנועה והכל משתנה**:
– הכל הוא אנרגיה, וכל דבר נמצא בתנועה. גם הדומם שנראה סטטי, זז ברמה המדעית. מה שמשתנה הוא נקודת המבט שלנו והיחס שלנו לדברים.
6. **מחשבות ואנרגיה**:
– יש לשמור על טוהר המחשבות, כי כל מחשבה יכולה להשפיע על הרגשות והפעולות שלנו. חשוב להיות קנאים למחשבות ולהפוך אותן לחיוביות.
7. **להדהד את מה שאנחנו רוצים**:
– כדי למשוך דברים טובים לחיינו, עלינו להדהד את מה שאנחנו רוצים במקום את החוסר. אם אנחנו רוצים אהבה, עלינו להיות אהבה ולהפוך לאנרגיה שמחפשת אותה.
8. **אמונה וביטחון**:
– הכל מגיע מאמונה וביטחון שהדברים יסתדרו לטובתנו. חשוב לדבר עם הבורא ולשמור על מחשבות חיוביות כדי לייצר מציאות טובה יותר.
הפרק מסתיים בדוגמה אישית של גילי, שמספרת על שיר "שיר המעלות" שמלווה אותה בתחנות קריטיות בחיים ומזמין את המאזינים להתחבר לאמונה ולתקווה.
תמלול הפרק:
פרק 57, מה קורה, גילי?
מה שבטלת לא בסדר?
גמור, סוף סוף טוב?
איזה כיף, נכון, התחלנו אותו שבוע, איך הוא אומר, הכל פה משתנה וזוז מהר ואתה חוזר כל פעם למשפט שאומר לך הדבר הכי יקר בחיים האלה, זה החיים האלה.
ואז.
אתה אומר, אבל מה?
מה קורה פה?
תחשבי, התחלנו את השבוע כאילו אנרגיה כבדה עצב, אבל השמיים בחרו איתנו.
ממש.
ואז אתה מסיים את הסוף, שבוע יש אנרגיה אחרת, שמש אחרת.
ואז אתה אומר גם, מה, מה קורה פה?
יש פה איזה סוג של לי.
זה העלה את המחשבה על הפרדוקס.
פרדוקסין.
כל הבריאה הזאת מלאה בפרדוקס, זאת אומרת, אנחנו חיים במציאות שהיא מלאת פרדוקסים.
אנחנו מנסים לחפש היגיון.
אנחנו מנסים לחפש איזשהו רציונל, משהו שהתכנס לנו במוח האנושי שלנו, אבל תכלס זה קשה.
זה התודעה נקראת, אתה לא יכול באמת לחבר את כל החלקים של הפאזל לפי המוח האנושי שלך.
תחשבי אפילו רק על העניין הזה של איך יכול להיות שתקפו אותנו הרגו אותנו.
אנסו אותנו והעולם כועס עלינו.
איך יכול להיות?
עברנו את מה שאנחנו, עברנו שאנחנו עוברים שואה עכשיו ולא רק שהעולם שותק.
הוא גם מצדד בזה.
איך יכול להיות שבמציאות של 2024 שסטודנטים ופרופסורים יהודים, לא מורשים להיכנס לקמפוסים לאוניברסיטאות?
בארצות הברית, אוניברסיטת קולומביה זה מקום שאמור להיות שיא הנאורות האקדמיה במיטבה, מעוז החוכמה והאינטלקטואל זה המקום שממנו יוצאים המנהיגים הבאים של העולם, זה המקום שממנו יוצא.
נבחרי הציבור, נשיאים, המנכלים של החברות המובילות בעולם זה בית הגידול שלהם, והוא עטוף בבורות ובשקרים, אנשים אינטליגנטים שמדברים דברי, אבל יש שם אנשים שצועקים.
אנחנו חמאס.
את יודעת, יש שמה צעקות שהם אומרים זה זה 7 באוקטובר ויל.
יש פה תמיכה עיוורת, יש פה תמיכה של הומואים של טרנסג'נדרים, שאם הם היו נמצאים.
הם היו הרי בעזה הם לא היו ולא בגללנו.
בדיוק זאת אומרת יש.
יש פה אנשים שהם מצודדים בחמאס.
ודרך אגב, אם אתה שואל אותם איך יכול להיות, הם אומרים לך אתם נאצים?
זאת אומרת, אנחנו הנאצים, מבחינתם אנחנו המדכאים.
ומה שיוצא פה בעולם זה הזיה, כי כל אוכלוסייה שדוקה אי פעם, בין אם בשל הנטיות המיניות שלה בין אם הקהילה הגאה, בין אם הקהילה אפרו-אמריקאית, יש להם תמיכה מיידית אבסולוטית בלי לדעת בכלל את העובדות.
בורות, בורות לשמה.
זאת אומרת יש כאן אין סוף פרדוקס.
צריך להסתכל עליהם ביקום שלנו ואני יכולה לקחת דוגמאות הרבה יותר פשוטות.
זאת אומרת יש את הפרדוקס כמו אומרים סתם, עשן סיגריות סיגריות משיג לבריאות.
נכון, זאת אומרת קחי, מדינה כמו יפן, אחוז המעשנים הכי גבוה אין להם סרטן ריאות.
קחי מדינה כמו צרפת, כל העולם המערבי אומרים לו תאכלו בריא, בלי שומן, בלי גבינות, בלי אלכוהול.
יושבים.
הצרפתים דופקים אלכוהול, שומנים אין להם שם לקויות בלב איך זה יכול להיות?
יש פה איזה שהוא פרדוקס ואנחנו חייבים להבין.
גם אלכסיומות על עובדות יש יוצאים מהכלל.
אתה לא תצליח לתפוס את החוקיות, כל עוד אתה נמצא במוח האנושי והפרדוקסים הם עוד יותר גדולים.
הם פרדוקסים שהם נכנסים לתוך המערכת הפנימית של הבן אדם.
אני אתן דוגמה, זאת אומרת אדם יכול להגיד שהוא מרגיש לבד, שהוא מרגיש שאין לו תמיכה בחיים האלה, שהוא מרגיש לבד בעולם עכשיו, מה הבעיה פה?
זה מה שאתה מאמין, זה מה שאתה מאמין עכשיו התפקיד של הבריאה, היקום בורא עולם זה לתת תוקף למה שאתה מאמין בו.
זאת אומרת אתה נמצא בלופ ופה הפרדוקס?
עכשיו אני אגיד עוד פעם דיברנו על זה מלא פעמים, זאת אומרת הרמז הכי גדול שניתן לנו לדוגמה ביהדות, על מה זה בורא עולם זה יורד.
משה עם לוחות הברית ואומר לאלוהים טוב, סבבה, אבל אני אביא להם, אבל מה אני אגיד להם?
מי נתן לי את זה?
מי הביא לי את זה?
והוא אומר לו לך תגיד להם אהיה אשר אהיה שלחוני.
זה הוויה מול הוויה.
עוד רמז גדול מגיע מדוד המלך, אומר לך אדוני, עליית שילך ימינך.
הוא אומר לך, זה הצל שלך, זאת אומרת, אם הצל שלי מולי.
כל תנועה שאני עושה ביד, גם הצל שלי עושה כל הוויה שלי מהדהדת קדימה.
זאת אומרת מה שאתה מקרין, מה שאתה מאמין בו זה מה שיהיה.
אם אני מאמינה שאני לבד בעולם שאין לי תמיכה, ככה יהיה.
בטח מיד תמשכי את זה כי איפה שהפוקוס שלנו נמצא.
נכון, זה הדבר שאנחנו צריכים להיות מפוקסים עליו, אמר בחוכמה.
הפוקוס הוא פה קריטי.
יש פה פרדוקס, אוקיי, אט אט אני כולנו פה חייבים להבין שאנחנו.
תחת השגחה, זאת אומרת, תאמינו לי, ההיגיון המאוד פשוט, שאם לא הייתה השגחה, אף אחד מאיתנו לא היה קיים.
זאת אומרת, אם אתה קיים, תדע בוודאות שיש עליך השגחה.
השאלה במה אתה מאמין?
כי זה חופש הבחירה.
חופש הבחירה שלך הוא במה שאתה מאמין.
אם אתה מאמין שיש לך מזל והכול עובד לך.
זאת האמונה שהיקום יתמוך בך.
הוא מהדהד לך את מה שאתה מאמין בו.
עכשיו זה טריקי.
זה טריקי לאללה.
זה לא כזה פשוט, אבל אף פעם לא אמרנו שזה משחק פשוט ככה.
הארץ זה מקום קשוח, זה מגרש משחקים של הגבוהים.
אל תתבלבלו, הנשמות שמגיעות לפה הם הנשמות החזקות הם הנשמות הקשוחות.
למה?
כי פה זה עולם שיש פה מלא סקרים מלא הגבלות, אתה מוגבל?
בפיזיות שלך, אתה מוגבל על ידי זמן תנועה ומקום אתה מוגבל על ידי 5 החושים שלך.
זאת אומרת נשמה שמצליחה פה במגרש הזה בכדור הארץ להתעלות מעל המגבלות שלה.
אני אומרת לך קהילות בכוכבים אחרים באים ללמוד איך אנחנו מתגברים על הדבר הזה.
אל תזלזלו בכוח שלכם, זה הכוח.
המגביר והגדול ביותר והוא התודעה.
התודעה בנויה ממערך האמונות שלכם, מהאמונה הכי פשוטה, עד האמונה בכלל של ההוויה, של הקיום שלך.
זאת אומרת, יש פה חוקיות שעובדת ביקום.
זה מה שאנחנו מנסים להבין, כל האנושות כולה.
אבל זה לא החוקים שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים עכשיו, מה שיכול לעזור לנו פה להתגבר על הקושי.
אז ננסה לרכז את זה ב-5 חוקים כאלה או אקסיומות עד כמה שאפשר להגיע לאוקסיומות.
אם זה קיים, זה קיים סבבה.
מה שקיים קיים.
אין לך מה להתווכח
איתו אם זה קיים אז זה קיים.
אוקיי.
להכיר בדבר.
להכיר בדבר.
לאלה כתם החומוס מהמראה.
בדיוק זאת אומרת זה יותר מזה, אל, תילחמו בשום דבר, אם הוא קיים הוא קיים, זה משהו שאתה דווקא מתנגד לקיומו.
אתה נותן לו יותר תוקף, אתה מגביר אותו.
זאת אומרת צריכה להיות בנו.
איזה סוג של אדישות מסויימת, ועובדה קיימת שאם הדבר קיים הוא קיים.
אין לי מה להתווכח איתו.
הדבר השני זה שאנחנו חייבים להבין שהכל פה תלוי בזמן ותנועה ובאותה נשימה, הזמן והתנועה הם אשליה לחלוטין.
אין באמת זמן.
אין באמת זמן העבר הוא כבר היה אתה לא יכול ללכת עליו.
העתיד הוא יהיה.
זאת אומרת מה שיש לך?
זה עובד, זה הווה, ועוד הווה, ועוד הווה, ועוד הווה זאת אומרת, מה שיש לך תמיד זה רק כאן ועכשיו רק כאן ועכשיו.
הדבר השלישי שחזרנו עליו מלא פעמים ואנחזור אליו עוד פעם הכל מגיע מאותו מקור, כלומר.
אין עוד מלבדו.
הכל פה עשוי מאותו חומר, הכול מאותו מקור.
זה אותו מקור אותו אחד שמתגלם בצורות אחרות.
או קיי, זה אותו בורא שמתגלם, דרך הצמחים, דרך פרצופים של אנשים, דרך דעות, דרך רעיונות.
אז איך לסעיף הראשון הכול מתקיים?
מה אתה מתווכח?
הסעיף השני, אל תיפול האשליה.
יש לך רק את הכרגע, וכרגע הדבר היחיד שיש לך פה זה התגלמות שבורא עולם על שלל פניו ופרצוף עם זה, אחד סליחה זה כבר היה 3 סעיפים אבל ריכזתי אותם לאיזה שהוא.
ריאיון אחד הסעיף הרביעי והוא קריטי מה שאתה נותן זה מה שאתה תקבל, תקראו לזה זימונים, תקראו לזה דומה, מושך דומה, תקראו לזה קרמה.
אוקיי, אני רוצה להגיד משהו על קרמה קרמה?
זה לא עונש קרמה.
זה גלגל קארמה.
זה תנועה ופעולה.
זה לא עונש, זה פעולה ותוצאה.
זה השתקפות, זאת מראה, ולכן מה שאתה מקרין מה שאתה מוציא החוצה, בין אם במחשבותיך, בין אם במילותיך בין בפעולותיך.
חוזר אלינו.
לבורא לבריאה אין ברירה.
הוא מהדהד לך את מה שאתה משקף על עצמך אז לזכור כמה זה לא עונש.
גם שאתם אומרים על מישהו שאתם רואים שהוא חלש בגלל ההתנהגות הקודמת שלו תיזהרו מזה, כי אתם מושכים לעצמכם.
זה כן, זה רק להתבונן על זה ולהבין.
זה כמו אוגר שרץ בעיגול, אוקיי, הוא עושה אותם תנועות, הוא רץ כל אתה בתוך הכרמו שלך, זה פעולה בתוך גלגל.
זהו פה זה מתחיל פה זה נגמר.
אתה רוצה לצאת מזה.
תתנתק תתנתק, מהמחשבות שלך מתפיסות העולם שלך, מה הדעות שלך מכל מה שאתה חושב שהם שזה דבר קיים וגם תלך אחורה לשמוע מה היה הסעיף 1 2 3, 4, סבבה, נעבור לסעיף 5 סעיף 5 זה להגיד הכל פה בתנועה והכל משתנה.
זוכרת שדיברנו על זה שהכל פה זה אנרגיה הכל, פה זה מרתד.
פה זז הכל פה בתנועה.
גם הדומם שנראה לכם שהוא סטטי הוא לא סטטי.
ברמה המדעית הוא לא סטטי, ולכן גם אירועי החיים, נזכיר, הם לא בשליטה שלנו ורוב הזמן גם לא נבין אותם.
אממה, מה שמשתנה זה נקודת המבט בדיוק.
זו נקודת המבט שלי, זה היחס שלי לאירוע לדבר.
הדעות שלי יכולות להשתנות פה אני יכולה לעשות הבדל אז זה פחות או יותר 5 החוקים.
ניקח אותם בתמצית, כי אנחנו חייבות להבין.
שהכל פה, כאמור זה אנרגיה, והשיעור הגדול של בני האנוז זה לדעת איך לתפעל את האנרגיה.
זאת אומרת איך לעשות עליה בעצם מניפולציה.
מה זה אומר ליצור?
זה הכל ליצור.
אנחנו חייבים ללמוד איך אנחנו יוצרים, כי ברגע שפיצחת את זה פצחת את הכל, אין באמת גבולות ביקום.
זה המגבלות ששמת לעצמך שמושתתות על מערך האמונות שלך שככל הנראה הם לא נותנים.
הם נופ ילדותך.
בקצרה, אז דיברו את כל הטיפול ב-5 משפטים, אבל אני אתן דוגמה.
אני אתן דוגמה גם לתדר הפנימי הזה או על הרטט הפנימי הזה.
של איך אתה בעצם מזמן דברים כי אני אקח את הדוגמה הנפוצה.
אוקיי, זאת אומרת איך?
איך אני מוצא את אהבת חיי?
איפה הנפש התאומה שלי, את זאת שאהבה נפשי?
איפה אני מוצא אותה?
אז זהו, אתה לא מחפש זה אתה לא מחפש, אתה נותן לדבר לבוא אליך, כי כי התנועה ביקום אומרת שכל דבר שאתה רודף אחריו לעולם.
הוא יברח ממך, אוקיי?
לעולם לתודעת ביצית.
בדיוק זה בדיוק כי זה לא התנועה הנכונה.
מה כן אתה יכול לאפשר לה לבוא אליך למציאות שלך על ידי מה על ידי זה שאתה אוהב את עצמך, על ידי זה שהפכת את האנרגיה שלך, להיות האנרגיה שהיא זו שמחפשת.
ובמקום לחפש ולעשות פעולה של חיפוש מה זה חיפוש אם אני מחפשת משהו, מה זה אומר בוודאות שאין לי אותו?
יפה, אז מה אני מהדדת את החוסר, את החוסר שאין לי.
זאת אומרת שאני אומרת אין לי אותך, אין לי אותך, אין לי אותך.
איך מישהו ימצא אותי?
אם אני מהדהדת חוסר אוקיי, זאת אומרת לרצות משהו.
זה לא לרטות את הרצון, כי כשאתה רוצה משהו.
לא אז הולכים כמו כל דבר לנקודת קצה, ואם אנחנו רוצים אהבה גדולה, אז אנחנו מהדהדים אהבה.
יפה זאת אומרת אם אתה יודע שיש לך את כל מה שאתה צריך, וגם יותר מזה אתה נתמך.
שכל מה שאתה צריך יגיע אליך וגם בזמן המדוייק אז אתה בכיוון הנכון.
רק מה אתה צריך להיות רגוע?
אתה צריך להיות קול ואנחנו חיים במציאות שהיא הכל חוץ מרגועה ו קולית.
אוקיי, ואז עוד פעם אנחנו חוזרות לפרדוקס לפרדוקס הזה, שאם אני מבינה שאני צריכה לרטוט את הדבר שאני רוצה, או שאני מבקשת אליי, זאת אומרת אני לא יכולה לעבור בתלונות, כי אם אני באה בתלונות.
אם אני אומרת כמה חרא פה וקשה.
אז מה את לי, האנרגיה בורא עולם הקדוש ברוך הוא יגיד לי זה חרא, זה רע.
בואי ניתן להרק כדי שתחווה את החוויה עד הסוף.
שנקרא את רוצה לסבול, בקטן או בגדול.
יותר מזה, זו לא הנקודה, זה הנקודה היא, מה אתה מהדהד?
זה עידוד.
לא, אבל הדוגמה שאת הבאת למען לא נתבלבל פה היא מדברת על משהו אחר.
היא מדברת על מקום שבו אני נמנע מסבל קטן, ואני לא מתמסר לאמת.
ואז אני דוחה, דוחה, דוחה את זה.
ואז אני מגיעה לסבל גדול.
אני מדברת על משהו אחר.
אני מדברת להדהד את הדבר.
אם אני רוצה אהבה אני צריכה להיות אהבה להדהד, את הדבר עצמו, כשאני רוטט פחד אני מהדהדת.
פחד זה מכפיל כוח.
זה מראה זאת אומרת הוויה מול הוויה.
המראה היא שמיים.
ההשתקפות של הצבע של המים בבריכה הם השתקפות של השמיים, המים לא בצבע באמת וזאת המציאות שלנו, ולכן אני רוצה להגיד לכם שתי דברים.
בורא עולם הזה שאני מדברת עליו, או בשפה היותר דתית, נקרא לו הקדוש ברוך הוא נשמות.
הוא לא חרדי, הוא לא חרדי, הוא לא מסתובב עם קרוב וחליפה?
חלאס.
עם זה סבבה.
אנחנו רוצים להתחבר למקום שהוא אהבה, שהוא מתוק.
זה הקדוש ברוך הוא שלנו אל תיפלו בסממנים חיצוניים, הדבר השני אותו בורא עולם, זה שלא מסתובב עם חליפה ועם כיפה וכובע אוהב אותכם, הוא אוהב אותכם בורא עולם אוהב כל אחד ואחד דברו אליו בשיחה אישית, גם אם אני באמצע מסיבה.
אני מדברת עם בורא עולם, גם אם אני יושבת ואני עושה דרינקים, אני יושבת ואני מדברת עם בורא עולם.
עכשיו, איך מתחילים עם זה?
מתחילים מהתחלה, איפ
ה ההתחלה?
ההתחלה היא תמיד במחשבה שלך מה לעשות.
ההתחלה היא תמיד במחשבה שלך ותחשבי עד כמה אנחנו לא שומרים על הדבר הזה שנקרא תואר המחשבה.
הרי למה בן אדם בעצם סוגר את הדלת של הבית כדי שלא ייכנסו אנשים שהוא לא רוצה, נגיד גנבים לצורך העניין, אוקיי, למה בן אדם סוגר חלונות או שם רשתות?
הוא לא רוצה שיכנסו לו כל מיני מעופפים חרקים מטושים סבבה, אז למה אתה משאיר את הראש?
חפש הפתוח.
פרוץ לכל דבר שעובר בחוץ.
כי זה הכי קל, אבל תכנתו אותם בדיוק.
למה פתאום הוא הלך המחשבה ואתה נזכר במשהו שעלה לך לפני 5 שנים, וזה גורם לך לכעס או לעצב.
אז תסגרו את הראש שלכם, תסגרו את הראש לכם, תהיו קנאים כמו שאתם קנאים לבית שלכם, לרכוש שלכם לסביבה שלכם.
תהיו קנאים גם מה שנכנס למחשבות שלכם לראש שלכם.
תסגרו את הראש במחשבות מיותרות.
מפחדים כי ברגע שמתחילה מחשבה ועוברים כמה רגעים והמחשבה הזאתי נשארת בראש.
היא מתחילה להשתפר, להשתלט על הבנקים על הבן אדם.
באה לך מחשבה לא טובה זרוק אותה.
אל תשאיר אותה שם.
את יודעת פעם היה מזבח האש שהייתה עולה.
במזבח היא משולל המחשבות שיש לנו בראש, הם אומרים אש תוקד על הזבח, לא תקבה.
מה זה אומר ממחשבה רעה אחת אם לא תעצור אותה?
היא תתפשט כמו אש והיא תשתלט עליך כמו אש, היא והיא מביאה את החברות שלה גם עוד מחשבות בסגנון הזה.
כמו אש בשדה קוצים.
ואז מה קורה לאדם הוא שקוע בעצם.
בדכדוך.
אנחנו חייבים להבין שאנחנו חייבים בראש ובראשונה לדאוג למחשבות שלנו, להיות קנאים למחשבות שלנו, כי כל מחשבה שתישאר שם מספיק זמן היא תחלחל לרגש והיא תחלחל אחר כך לפעולה חיצונית.
אז לא עדיף שהיא תהיה טובה כי כי כי תראי אנחנו מדברים כל הזמן.
אנחנו אומרים גם זו לטובה, גם זה לטובה, גם זה לטובה עכשיו.
הפירוש של זה זה גם מרת טוב, גם מרא טוב אם מישהו עשה לך משהו, או שקוראת לך איזשהי בעיה.
גם אם אתה לא רואה את זה כרגע כטוב ואתה רואה את זה כרע, אתה חייב להבין שכל דבר הוא בסוף לטובה, כי בסוף יש ישועה והאדם שהוא בא.
יש משפט מאוד יפה שאומר תמים תהיה מול אלוהיך שזה כבר פחות משנה לי איזה אלוהים אתה בוחר, בחרת אלוהים תהיה תמים מול אלוהיך אדם שפועל בתמימות, אדם שעושה בירורים.
זה התפקיד שלנו כאן לעשות.
בירורים תברר, אבל תברר מתוך מחשבה טובה כי גם זה לטובה.
נחזור לפרדוקס המשוגע שקורה כרגע בעולם שאנחנו חווים פה.
אנטישמיות קיצונית, קיצונית ביותר ברמה של באמת.
לא נדבר על מה קרה פה באירוויזיון?
לא נדבר מה קורה באוניברסיטאות, לא נדבר מה קורה בה אז אנחנו חייבים להבין שגם זה לטובה ואני אתן רק איזה מחשבה אחת הכי קטנה שאמרתי אוקיי, מה זה לטובה?
והמשפט שעלה לי זה כימי ציון תצא תורה.
למה מציון תצא תורה, נשמה, בואו לא לטובה.
סוגרים לכם את כל האוניברסיטאות?
את כל הפקולטות שתבואו לפה מדינת ישראל צריכה להשכיל ולהבין ולדעת שהיא צריכה לקחת את כל הכסף שיש לה את כל ההון שיש לה ולהקים פה מרכז פקולטה בינלאומית.
אוניברסיטה, שתשבור את האוניברסיטאות בכל העולם ולהביא לפה לפה לפה את כל המוחות היהודיים הכותחים.
לא סתם סוגרים לנו את השערים.
השערים סגורים לנו כדי שנגיע לפה.
אז בסוף גם זה יהיה לטובת נכון, כי תראי כל דבר אם אתה תסתכל עליו.
מלמעלה, מלמעלה מלמעלה, ממקום של אמונה, הוא יהיה לך טוב והחיים הם פזורים כמו כחוט השני.
אני כל הזמן משתמשת בביטוי כשאני אומרת אני מרגישה כמו עמי ותמי.
אני כל היום מחפש את הפירורים, אני מחפשת להגיע הביתה.
אני יודעת שאישרתי פה פירורים, אני אגיע הביתה, תהיו במיינד סט הזה.
עכשיו זה תמיד היה לי.
זה לא רק אני, תמיד הייתי כזה אני יכולה לתת.
לדוגמא בואי ניתן דוגמה, את יודעת מה כבר, הנה, כבר עלה לי השיר סיום, דרך הדוגמה סבבה מכירה את שיר המעלות, סבבה, שיר המעלות.
אני לפני 20 ומשהו שנה, תואר ראשון הייתי סטודנטית לחינוך.
סיפרתי את הסיפור הזה שלא היה לי כסף ללימודים.
ואז התמנה שרת חינוך דתי ואמר, מי שהולך.
להיות.
ברור מי שתהיה מורה למקרא ויהדות תקבל את מלגל, 90% אחבק רצה להיות מורה למקרא ויהדות לא הבנתי, אז למה היום אני מבינה הרבה יותר טוב אחת המרצות, הבחירות.
אני חושבת שכבר הייתי בישורת האחרונה שהדבר הזה ואז של התואר ושל הכל, ואז הייתה משימה ספויה.
אז עוד לא יצא שיר המעלות של 7.
אחר כך הוא הפך להיות מוכר.
היא לימדה אותנו את שיר המעלות, אוקיי, מתוך תאילים פתחה המשימה איתה, גם אז הייתה נראית לי דבילית המבחן שלכם זה לדעת אותו בעל פה את שיר עמלון ואני הייתי מאוד גם חצופה.
גם היום אני חצופה, וגם אז הייתי מאוד חצופה.
שאלתי אותה, מה הקטע שלך?
כאילו, באיזה קטע.
עכשיו אני צריכה ללמוד את הטקסט הזה בעל פה והיא אמרה לי בשקט, את תלמדי אותו בעל פה.
ואני תלמידה טובה, למדתי אותו כמובן בעל פה, וביום שהיא באה לבחון אותי אז היא אמרה לי את יודעת שאלת אותי את השאלה.
והיה לי מלא תשובות לענות לך, אבל לא עניתי לך.
אבל היום בבוקר קיבלתי את התשובה ואמרתי לה מה, אז היא אמרה לי את לא מאמינה היום בבוקר, בדרך לפה לאוניברסיטה קרה לי מישהו, צעק לי היי והיא הסתובבה, והיא ראתה אותו על מדים וזה היה תלמיד שלה לשעבר.
כי לפני שהיא לימדה באוניברסיטה היא הייתה מורה לתנך בתיכון, והיא סיפרה לי שגם בתיכון היא התעקשה עם התלמידים שהם ידעו את שיר המעלות בעל פה ורצה לא, הבחור הזה והוא על מדים, והיא רואה שהוא חייל קרבי והוא אומר לה את חייבת לשמוע את הצלת לי את החיים והיא אומרת לו.
הוא אמר תקשיבי, אני הייתי שתיים 10 שעות בסיטואציה של חיים ומוות באמצע הלחימה, ואני רוצה להגיד לך הדבר היחיד שהחזיק אותי זה שאני ידעתי להגיד את שיר המעלות בעל פה ואני אמרתי אותו ואמרתי אותו והודעתי שמה את כל החיילים שלנו ואף אחד יצא בלי פגע ואני עמדתי מולה ודקלמתי את שיר המעלות בעל פה אמרה לי תודה רבה לך צנויד ונפרדנו משמה.
אני טסתי למזרח להודו ואני זוכרת שישבתי באיזה מקום בהודו קוראים לו לא משנה שמות.
זה היה מקום כזה מאוד, רוחני כזה חזק.
ואמרתי, אוקיי, לאן אני הולכת מפה?
כאילו, מה, מה, מה בא לי לעשות?
מה המשמעות בך של הטיול הזה?
מה רציתי הנה כל כך רצית להגיע להודו, ואיפה?
ופתאום בחדר לידי אני שומעת את שיר המעלות, אבל היא מנגינה, ואז אני הולכת לחדר ליד, ואני רואה שמה חבורה של ישראל ואני אומרת לה מה זה אומרים לי זה להקת 7 או צעירה עד שירי מעלות.
תראי, זה שיר, אני שומעת אותו ואני אומרת וואו ואומרים לי איך את יודעת את המילים בעל פה, הוא רק יצא, אז אני אומרת להם הם.
לא ידעו שזה.
הם לא ידעו אז, הסברתי להם.
ואז הכרתי חבר מתוק שעד היום אנחנו חברים והוא ואני עשינו את הודו על האנפילד שלו בערך איזה 4000.
Km טחנו את כל הודו עד נפאל וכל הדרך גם כדי לשמור על העירנות שלו וגם כדי שיהיה לנו עניין.
אני שרה לו אני שרה ובין הש
ירים אני טוחנת לו את השיר שיר למעלות, והוא אומר לי טוב, למה את שרה לי את השיר הזה כל כך הרבה ואני אומרת לו אתה חייב לדעת אותו בעל פה, והוא אומר לי למה אני חייב לדעת אותו בעל פה.
אני עושה פאוזה.
נגמר.
הטיול סחבק חוזרת לארץ 3 חודשים אחרי זה אבא שלי נפטר.
ההלוואה של אבא שלי הייתה לי מאוד מערערת כי אני הייתי אחרי לילה.
לא מתביישת להגיד התקרחנתי עד איזה 4 לפנות בוקר.
אני עמדתי על הקבר של אבא שלי, מין גורו והוא מטורף ומנסה לעמוד על הרגליים.
ואני שומעת את הרב מתפלל ואומרת שיר למעלות ואני אומרת אוקיי, איזה קטע, גם פה חודש אחרי זה אני מקבלת שיחת טלפון שהחבר הטוב שלי זה שטרחתי ללמד אותו בהודו את כל המילים.
עצור ביפן. 7 שנים הוא ישב בכלא ביפן.
המכתבים שאנחנו כתבנו אחד לשני הסבירו לי יפה מאוד למה היה חשוב שהוא ידע את שיר המעלות בעל פה.
התחנה הבאה שהייתה לי, דרך אגב, הייתה דווקא החתונה שלי, שהייתה בערך שנה אחרי זה שאני בחרתי להיכנס עם השיר שיר למעלות של 7.
ומבחינתי זה היה איזה סוג של שיר שמלווה אותי בנקודות הכי שפלות והכי גבוהות של החיים שלי.
ואני חושבת שהתקופה שאנחנו נמצאים בו עכשיו היא מחייבת את כולנו להחזיק איזה אמונה, ואני לא מחייבת ולא מכריחה אף אחד להאמין במה שאני מאמינה.
אבל תקשיבו לשיר הזה ואנחנו נשים את כל השיר כדי שתראו איך הוא מתחיל.
בתנועה של שקט וחיבור ועצב, והוא עולה לגבהים ברמת האנרגיה שלו, ומחולל ניסים בתוך הגוף שלך.
מתוך האמונה יש שמה גם את המשפט של דוד המלך, אדוני עליית סילך ימינה.
ובשבילי זה עשיר.
אם שואלים אותי מה השיר שלי, זה השיר שלי.
הוא ליווה אותי בתחנות קריטיות בחיים שלי והוא עוד ילווה אז בתוך השבוע הזה של עצב שמחה, חוסר בהירות ובהירות.
אני מזמינה אותכם להתחבר לשיר הזה ואמן בשורות טובות לכולנו.
אשא עיניי.
אל ההרים.
מעין יבוא ז.
שלו.
עושה שמיים.
בארץ על ידי למות רגליך.
הנה לא יענו.
ולא יישן שומ.
השם שומך.
השם שמך.
אליה.
מינך?
יומם השם.
לא יהיה כקכר והריח בלילה.
השם ישמור.
מכל.
ישמור את נפשך.
השם ישמור צטך ובועך.
מעתה.
שיר.
אשא עיניים אל הרים.
מעין יבוא זיר.
ממה?
עושה שמיים.
וערץ עליתם למות רגליך.
על חנו.
שו?
השם שמך על ידי.
יומם השם.
לא יגיע.
מכל.
לשמור את נפשיך השם ישמור צריך גואל.