רוצים לשמוע סוד?
רוצים לשמוע סוד?
סוד זה לא משהו שאסור לספר.
סוד זה ראשי תיבות של סדר ודעת.
אז מה הסודות ואיפה הם נמצאים?
נתחיל מהסוף: הם בפשטות.
עזבו רגע קיום מצוות וחיים על פי ההלכה שזה גם חשוב. אבל זה לא העניין.
בואו נתחיל פשוט – נקודת המוצא היא שאין עוד מלבדו.
ידיעה שהכל מגיע ממקור אחד: בורא עולם.
והשם המפורש שלו הוא: אהבה.
(א – אחד. הבה – ביחד. אחדות).
אותו מקור שכפל את עצמו (אנחנו! ריספקט!) וברא עולם (מלשון עלם. כי הוא ״נעלם״ בו) שנוכל לשחק בו.
שכחנו את זה ובמקום לשחק אנחנו נלחמים, שורדים. כואבים.
״הכל ידוע מראש..״ זה אומר שאירועי החיים ידועים מראש ואין לנו שליטה עליהם.
אפשר להתווכח על זה אבל תכלס אפילו על המחשבות אין לנו באמת שליטה!
(מי שממשיך להתווכח שיגיד לי מה הוא הולך לחשוב עוד 2 דק׳).
עד שאתה מבין את חוקי המשחק והם מאוד פשוטים: האם הזדהית עם הדבר או לא. זהו.
קרה לך משהו שגרם לך להרגיש רע? מבאס. אבל זה כבר קרה.
עכשיו העניין המרכזי זה איך תתייחס לזה. פשוט. פשוט. פשוט.
הסוד הגדול הוא שאילת השאלות. כל אדם יכול להתחבר לבורא ולבקש תשובות.
לא חייבים לקרוא לו בורא עולם הוא עונה גם אם קראת לו צ׳ארלס העיקר שהבנת עם מי שיש לך עסק ואיפה חופש הבחירה שלך (מהם חוקי המשחק..).
״כרטיס הכניסה לעולם הידע הוא הקושייה״ (מר שושני).
תקציר
בפרק 56 של "האמת כואבת", גילי וטל דנות בתקופה הקשה שבין יום השואה ליום הזיכרון והאופן שבו החוויות הללו משפיעות על התודעה הלאומית והאישית. הן מדברות על איך התקופה הנוכחית מחזירה את הכאב והעצב, וההשפעה של זכרון השואה והמלחמות על הדור הנוכחי. בנוסף, הן מתמקדות בנושאי סודות המציאות ומשמעות החיים. גילי מדגישה את החשיבות של הבנת המסע התודעתי, וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בשאילת שאלות כדי לגלות את עצמנו ואת המציאות סביבנו.
השיחה מתעמקת בקונספט של "גן עדן" כמקום תודעתי ולא פיזי, ומדובר על כך שסודות הבריאה קיימים בתודעה שלנו ונגישים לנו אם אנחנו מספיק פתוחים ללמוד אותם. הן מדברות על חשיבות הפשטות בחיים, ושאין לנו שליטה על המחשבות שלנו, אך יש לנו את האפשרות לבחור כיצד להגיב אליהן ואיזו משמעות לתת להן. הן מדגישות את החשיבות של בחירת תשומת לב חיובית כדי ליצור מציאות טובה יותר עבור עצמנו.
הפרק מסתיים בדברי עידוד לחיים פשוטים ומלאים באהבה ובחיבור לתודעה גבוהה, וקריאה להזדהות עם דברים חיוביים ומקדמים. בסוף הפרק, גילי משתפת את השיר "הוריקן" של עדן גולן ומדברת על החשיבות של חיבור לעוצמות הפנימיות שלנו והזדהות עם דברים טובים ושמחים בחיים.
תמלול הפרק:
פרק 56 בוקר טוב, גילי.
תלת על מה המצב?
תשמעי, איזה ימים קשוחים אנחנו בין יום השואה ליום הזיכרון, ואני חייבת לומר שהשנה זה מורגש בגלל שגם נכנסנו לזה כאילו בתודעה כזאת קצת יותר כבדה זה כזה.
כן, מצד אחד אני מאוד מבינה את מה את אומרת.
זה נכון?
מצד שני, אני מסתכלת על זה, ואני אומרת איזה קטע זה כאילו מצמצם לנו את הזמנים.
פעם אמרת בטקס ראש המיכרון או בטקס יום השואה.
זה היה נראה לךכה, אבל זה של פעם.
ואתה מדמיין את השואה בסרט מסוים ואתה מדמיין את החיילים אז במלחמת השחרור או יום העצמאות.
נשמה, אתה מסתכל, אתה מתעורר.
אתה אומר לא, לא, לא, לא, זה עכשיו.
זה עכשיו.
זה עכשיו.
אז זה נכון שאפשר להסתכל מה האספקט של עצב וכאב?
ובאמת דיברנו על זה בערימות.
אממה, מה תסתכלי איזה קטע?
כאילו זה יש יותר מוחשי מזה?
יש יותר מוחשים מזה מסבתא ב-91 מקיבוץ ניר עוז, שהיא בעצמה עברה את השואה ועוברת עוד שואה אחת.
זה מטורף.
זה מטורף, אז יש פה דברים מטורפים אבל שנייה בואי נלך דברים.
בואו נדבר על סודות המציאות.
אנחנו.
כל הזמן מציאות.
כן, דיברנו מלא בפעם שעברה על יצירת מציאות יצירת מציאות.
אנחנו נפגשות פה שבוע אחרי, בחוכמתך אומרת לי תשמעי, אנחנו נמצאות בין שער של עצב אחד לשער, של עצב אחר, ובואי כבר אנחנו כמעט שנה בהצב.
בואו נבין מה, מה הסוד, מה קורה פה?
אז מה הסוד?
אז ככה תראי סוד, זה ראשי תיבות של סדר ודעת.
או קיי, זה לא זה סדר.
ודעת, ולמעשה אנחנו מדברים על מסע תודעתי של האדם.
אני תמיד חשבתי שזה שכנים יכול שומע.
יכול שומע כן זה תופס.
אבל הקטע שאנחנו מדברים פה על מסע תודעתי, כשאנחנו משתמשים במונח גן עדן זה לא מקום פיזי זה מקום תודעתי.
גן עדן זה מלשון הגנה על העדנות.
אוקיי?
עכשיו בואי נתכנס אפילו עוד יותר למקום הזה.
אנחנו מדברים על זה שיש פה סודות של הבריאה.
ולמה הם לא חשופים אלינו?
ולדעתי אנחנו?
נמצאים בתקופה שבה מוסדות הם כבר יוצאים לאור, ואנחנו יכולים ללמוד אותם, ואנחנו מחכים שנים שיגלו לנו איפה הם נמצאים.
והתשובה היא מאוד פשוטה, זה נמצא בפשטות.
אבל זה לא פשוט להיות פשוט.
אז אני אגיד עוד משפט על המשפט שאת אומרת אם זה לא פשוט זה פשוט לא יהיה.
זאת אומרת את זוכרת שאנחנו מדברות כל הזמן על זה שאנחנו נמצאים ביקום של שאלות.
מהמם, זאת אומרת חלק מהטכניקה של הטיפול היא בעצם בואי תשאלי שאלות על מנת שהבורא יענה לך.
נכון?
והוא עונה?
והוא עונה, אז אנחנו אומרים.
אני בעצם אומר לכם עשרות הכי גדול זה שאילת שאלות, ואם התשובה היא מורכבת נשמות, זאת לא התשובה, אוקיי, הדברים אמורים להיות מאוד מאוד פשוטים ועל זה זה דרך אגב משפט שהציג לי פעם איש צבא.
בעברי עבדתי במשרד ממשלתי, עבדתי עם המון אנשי צבא ואחד המשפטים שלהם שהם מאוד מאוד אהבתי, זה שהיום אומרים לי גילי, אם זה לא פשוט זה פשוט לא יהיה ואמרתי בואנה, זה זה, זה כאילו משפט גאוני לא ולעניין שלנו.
בוא נדבר על זה.
אני מדברת על שיחות עם בורא עולם, שיחות עם בורא עולם עם בורא עולם.
שזה אחד הסוד הגדול והשיחה הזאת היא אמורה להיות פשוטה לפני הכול, כמו תמיד, נגיד מי שיש לו רגישות לנושא אפשר להגיד, היקום מדבר אליי, זה בסדר.
את מכירה את אלה שאומרים היקום מדבר אלי?
זה בסדר להגיד היקום?
מדבר.
יפה, אבל נשמות יפות.
בואו תבינו שהיקום זה אות מלבוש של הבורא.
אין לנו רגישות בעניין, אבל במקור זה בורא.
בורא עולם.
אוקיי סבבה, תקראו לזה איך שאתם רוצים.
אתם חייבים להבין שכל מה שמתגלם לרבות היקום זה פועל יוצא של הבורא עכשיו.
היקום זה האנשים, זה האירועים, זה הטלפון.
יעזר רדיו.
זאת אומרת הכל פה בשירות של בורא עולם ואנחנו רק צריכות ללמוד איך לקלוט את הפרטים.
עכשיו זה כמו לכוון את התחנת רדיו כמו שמוויבים אותה נגיד לא שלוחצים.
וזה כמו שמסתובבים את העיגול הזה, ואז מחפשים את התדר.
הרי אתה מחפש כאילו להיות על התדר הנכון, כדי לקלוט את התדר נכון של הרדיו ונגיד שמצאת את התחנה מעולה.
אז עכשיו אתה שומע את התחנה הזאת, אבל שתינו יודעות שיש עוד כמה תחנות במקביל שמנגנות שאתה לא שומע אותן, כי אתה על התחנה.
ואלה החיים.
אוקיי, שניה.
אני יודעת.
זה דוגמה מאוד מוגזמת, אבל אני אוריד אותה.
הומו?
אז אני אסביר את הפורמו, בואי נסביר אותו הרמבם בספרו מורה נבוכים, הוא אומר ששערי ההשגה של המציאויות הם חסומות זה נעול בפני האדם, כלומר קודם כל, הוא אומר יש כמה מציאויות, אבל הוא גם מוסיף ואומר שחלק מהם הם פשוט חסומות בפני אדם.
זה לא אומר שהם לא קיימות.
הם פשוט חסומות.
עכשיו נתקדם קצת בזמן נגיע לאלף. 905 מגיע, איינשטיין מביא את תורת היחסות הפרטית.
מה הוא אומר שם?
הוא אומר שבמהירות.
כל הזמנים.
כל המצויות מתקיימות במקביל.
עכשיו.
איך זה מתחבר לרמבם?
הוא בעצם מצדיק אותו, הוא אומר.
כל המצויות מתקיימות במקביל.
אז מה אני חווה?
אני חווה את התחנת רדיו שהתחברתי אליה.
אוקיי, אבל זה לא אומר שאין עוד במקביל סבבה, זאת אומרת, ככה זה המציאות, אתה מתחבר למציאות מסויימת במונחים של הפיזיקה הגוונטית הם קוראים לזה קריסה אתה קורס לתוך מציאות מסוימת, אבל זה לא אומר שזה המציאות היחידה.
נכון זה לאיזה מציאות בחרת?
לקרות.
מהמם עכשיו מה אנחנו רוצות?
אנחנו רוצות להרגיש טוב.
נכון?
זה המטרה שלנו להרגיש טוב, להיות בשמחה.
בוא נקריס, אז מה הדרך?
את שואלת מה הדרך כדי לקרוא טוב?
קודם כל זה לגלות מה אנחנו ברגע שאנחנו נוכל לדעת מי אנחנו, אנחנו נוכל להסתדר יותר בהר
מוניה.
נכון, הגיוני זה לא כזה מורכב אם אתה יודע מי אתה ומי כל האחרים, אז יותר קל לך להתמודד.
בעצם העובדה שאתה יודע מי אתה עכשיו.
אני רק אשאל שאלה אחת, יש פה מישהו שעדיין חושב שהוא רק חומר.
יש פה מישהו שהוא חושב שהוא עדיין הוא, זה רק הגוף שלו.
יש פה מישהו שלא הבין שיש דבר כזה שגלגולי נשמות.
אנחנו נמצאים בתקופה שיש כבר מיליארדים של עדויות, מה שיש מכונות הנשמה, יש מיליארדים של עדויות של אנשים שחוו מוות וחזרו מהמוות.
זאת אומרת דרך אגב חפשו את זה ביוטיוב.
זה מדהים לחפש כאילו חומרים על חוויה של אחרי מוות.
זה מטורף כי זה עושה המון המון, המון שכל כוכבית קטבית קטנה אני אתן גם המלצה קטנה לשני ספרים שאני חושבת.
מאירים מאוד את הדעת.
אם אתה רוצה לדעת ולהבין מי אתה בעצם מי אתה אז אחד זה מתה להיות.
אני שזה אחד הספרים החזקים.
ביותר, נכון?
ספר שעושה חסד לכולנו בלהבין מי אנחנו בכלל ומה אנחנו עושים פה.
השני הוא שורשים ושיעורים בזמן שני ספרים קצרים יחסית ממוקדים שיעשו לכם סדר בלהבין מי אנחנו באמת עכשיו.
אני אקצר לכם את זה.
אין באמת חומר, אין באמת חומר מוכיחים.
זה היום מדעית.
אוקיי, אבל זה נורא קשה לתפוס את זה כי בואי את עכשיו מדברת לתוך מיקרופון, את רואה אותו הוא קיים.
אנחנו קנינו אותו במיטב כספנו.
לא יכול להיות שזה לא באמת חומר נכון.
אבל אם את יורדת לרזולוציה של מחקר ואנחנו מאוד אוהבים מדע ומחקר, אז אם את יורדת לרזולוציה של מדע ומחקר אז הם מראים לך שהכל בנוי מהאטומים, ואז מפרקים את התאומים, ובתוך האטומים זה 99.99.
חלל ריק ורק. 0.0000, חומר זאת אומרת, זה הזוי בעיניי שלא מלמדים את זה בבתי ספר הזוי.
בעיניי שעדיין מלמדים את הפזיקה הרגילה ולא מלמדים את הילדים להסתכל על המציאות.
נכון.
אבל תכלס מדעית מדעית לא רוחנית לא דיבורים בעלמה מסבירים לנו פה שהכל זה אנרגיה עכשיו.
מה זה אנרגיה?
זה אנרגיה שהיא תודעה.
או קיי?
האנרגיה היא תודעה.
עכשיו בואי, אנחנו נחזור למקור שלנו.
אנחנו מבינות שאין לנו שליטה.
החיים, נכון, נכון, אין לנו, אבל יש לנו את זכות הבחירה איך אנחנו נזדהים עם הדבר?
איך נגיב?
גם זאת אומרת, מה המשמעות עוד בטרם אני מגיבה, זה מה המשמעות בכלל שאני נותנת לדבר?
האם זו משמעות שתשמח אותי משמעות שתעציב אותי אם אנחנו באנו לכאן כדי לגלם את האלוהות?
אוקיי, ונקודת המוצא היא שבאנו לגלות את האלוהות.
יש לנו פה פלטפורמה, אשכרה מגרש משחקים שאומרים לנו בוא תגלה את האלוהים בתוכך.
בוא תגלה אז אירועי החיים.
אמורים לגרום לי לחוות חוויות.
שמעצבות אותי ומחזירות אותי למקור שלי ומה המקור שלי?
המקור שלי הוא בורא והבורא הוא אהבה, זה הכל עם כמה התפלפול שנלך מימין, שמאלה, אחורה קדימה למעלה, למטה.
בסוף הבורא, הוא אהבה עכשיו.
למען הסר ספק האדם הוא לא הבורא, אבל הבורא, הוא האדם.
זאת אומרת הבורא, מצמצם את עצמו את התודעה שלו כדי להתגלם בתוכי.
הדוגמה הכי טובה שאני יכולה להגיד לך את משחקת עכשיו עם.
ילדה בת 4 5.
את צריכה לצמצם את התודעה שלך כדי להיות איתה.
נכון?
אוקיי, אותו דבר.
גם בורא עולם מצמצם את התודעה שלו ביחס אלינו.
ואז אנחנו מתגלמים פה כמו אלוהים קטן, הסיפור היפה פה זה שאנחנו יש לנו אפשרות בחירה להתחבר למקור לתודעה של הבורא.
אין באמת מחסומים.
המחסומים שלנו הם רק פיזיים.
עכשיו זה לא קשור למודעות עצמית, זה יותר גבוה.
זה לא שאני נבראת, זה לא שאני רק מזדהה עם זה שאני מודעת לזה שאני נבראת.
אני חייבת להבין שאני גם הבורא.
אני הבורא בעצמי.
אז אם אני אוכל להתחבר לתודעה של אלוהים, איפה הבעיה במחשבות שלי?
קודם כל, מיכל סבבה.
זאת אומרת אם אני יודעת שאת יכולה להתחבר לתודעת האלוהות, אבל אני לא מצליחה להתחבר אליה.
אז השלב הראשון הוא קודם כל להכיר בעובדה שיש לי מחשבות שיט, שמולידות, רגש פח, ומפה להגיע לעצב לכעס או אפילו לדיכאון.
הוא קל והנתונים.
הם מטורפים.
זאת אומרת, אנחנו רואים את הנתונים של כמה אנשים לוקים בנפשם, אחוז האנשים שלוקים בדיכאון.
למה?
כי אין חיבור, אין שיח פנימי, אין הבנה של המציאות, נופלים לתוך הסרט העצוב והכואב של המציאות, מבלי להבין אותה בכלל.
אבל מה העניין עוד יותר?
אני מסבך את העניין.
העניין הוא שגם אין לי שליטה על המחשבות שלי.
כי את זוכרת שדיברנו על המחשבות.
נכון, יש בערך בין 60 לשמונים 1000 מחשבות ביום שאנחנו, אבל בסופו של דבר זה איפה הפוקוס שלנו כי אנחנו מתעסקים בארבעת אלפים 5000 מחשבות שחוזרות.
לקחת את הדיון הזה על המחשבות, אני עושה פאוזה.
אני חוזרת לדיון שהיה לנו למען לא נתבלבל.
העניין הוא של המחשבות שלי.
אין שליטה לפני הכל, לפני שאני יודעת בכלל כמה מספרים כמה זה.
לדעת אומרים בדיוק את זה, כי גילי תחשבי 80,000 מחשבות ביום איך יכול להיות שזה בשליטה?
בואי נדייק את זה זה בין 60,000 לשבעים 1000.
מחשבות ביום.
אבל את חייבת לדעת שכל המחשבות האלה מגיעות מאותו מקור.
זה העניין הקריטי.
את זה אני מבינה ברגע.
שאת מבינה שהם מגיעים מאותו מקור, אז כבר את מתייחסת אליהם אחרת.
וגם אם את מבינה שאלה המחשבות שמגיעות אלייך הם לא בשליטה.
אנשים חושבים חשבתי, זה כאילו אני, אבל זה לא בשליטה, וכבר דיברנו על זה.
יש ניסוי מרתק של דוקטור בנגמין ליבא שמוכיח מחקרית שיש פעילות מוחית.
עוד בטרם המחשבה הגיע לחלק המודעות של האדם של האדם.
זאת אומרת שמי ששולח את המחשבות זה איזה שהוא כוח עליון.
בתפיסת עולמי זה בורא עולם, בורא עולם שולח לי ערימות של מחשבות כמו שאת אומרת 60,000 מחשבות עכשיו, מה אני אעשה עם השיט הזה או פה?
מגיע חופש הבחירה שלי?
חופש הבחירה שלי הוא באם אני מזדהה עם המחשבות האלה או לא.
זאת אומרת הטכניקה היא באמצעות שאילת שאלות, האם זה תואם לטבע הרוחני שאני מבקשת להיות בו המחשבה הזאת, האם הרגש שמגיע לי אחרי המחשבה הזאת מתאים לי?
אם אני מבין?
אני ישות רוחנית שאלוהים בתוכי, שאני בת של מלך.
האם מתאים לי להתעצבן או לכעוס?
אם אני מחוברת באמת למקור, ופה עניין של שאלות?
זאת אומרת שאם אתה נתקל במישהו שמעצבן אותך נגיד, אוקיי, ונגיד ואתה עקשן, והוא מעצבן אותך שוב ושוב ושוב ושוב, ושוב, נשמה, בסוף, אתה.
תבין שאין ברירה ועדיף להיכנס ולעשות בירור פנימי, כי אם אני נשמה, ואם אני מבינה את זה, ומזדהה עם זה.
אז אני מבינה שגם הסיטואציה הזאתי מתהורה בורא ואז אני מתרומת.
מהסיטואציה מתנתקת מהסיטואציה ושואלת את עצמי האם מתאים לי להיות עצובה, האם מתאים לי להיות חסר ביטחון פה אנחנו מתחילים עבודה של בירורים שזה שאילת שאלות וזה הכניסה לגן עדן.
מי שרוצה להיות בתודעה של גן עדן חייב לשאול שאלות כי המטרה היא לא להזדהות עם האירוע, ומה שעולה לי בעקבותיו.
התפקיד שלנו ברמה הנשמתית הוא לצפות על האירוע לא להפוך להיות חלק ממנו, לא להיכנס לסערת רגשות.
כי בפשטות, אם אתם לא מגיבים למשהו, אתם
לא מזדהים איתו.
אם אתם לא מזדהים איתו, אתם מסיימים עם השיעור הזה וההזדהות היא אפשרות הבחירה שלנו.
כמובן, בגיבוי שאלות זה העניין עכשיו.
מה נקודת המוצא?
חייבת להיות, נקודת המוצא, חייבת להיות שהכל ממנו.
כמו המשפט הזה, אין עוד מלבדו, אין עוד מלבדו, כי אין עוד מלבדו.
וההבנה שהכל יהיה לטובתנו חלה בלבד, כי אחרת הוא לא היה.
שולח את בדיוק זאת אומרת אין עוד מלבדו.
זה אומר הכל פה אחד.
דרך אגב, אפשר גם את זה לבחון בראומה של המחקר והמידע.
הכל פה בנוי מאותו חומר, הכל הכל.
השיער שלך, הנעליים, העצים, הזברות באפריקה והאבק כוכבים עשוי מאטומים.
זאת אומרת הכל מאותו חומר, אבל כל אחד מהנבראים הוא התגלמות של הבורא ואם אנחנו יודעות שהשם המפורש של הבורא נקרא אהבה.
אז מה בעצם קורה פה הבורא?
רוצה להתאחד עם עצמו עם הכל, מאותו מקור והכל אהבה.
אגב, גם המילה אהבה זה א אחד ואבה כאילו אחד אב.
אני אהיה אחד זה הרעיון.
הרעיון של האחדות זאת האהבה הכי גבוהה, זאת אומרת, ההתנסות שלנו היא בין אחד לשני.
אנחנו מדגמנים סוג של אהבה בין אחד לשני, אבל זה רק ניסיון להתחקות אחר אהבת הבורא, כי התודעה היא הכלי הכי חזק של האדם, ויש כמה דרגות של תודעה והתודעה נקבעת בהתאם לזכות הלב של האדם.
זאת אומרת עד כמה הלב שלו זך ונקי ופעולה ממקום אגוצנטרי.
היא לא פעולה שמזוהה עם החלק האלוהי שלי.
זאת אומרת גם אם אני יוצאת סופר נחמדה ואומנית בינינו, רק אני יודעת אם הפעולה היא ממקום האגואיסטי שלי או שאני באמת רואה את הכלל ומבינה שהכל זה אחד ובאותו מקור עכשיו תראי דיברנו לא מעט על הקונספט של יצירת מציאות סבבה.
אכלנו את הרס עם יצירת מציאות, אבל למען הסר ספק.
וזה הבסיס של הכל אם לא תיצור מציאות טובה אז נישאר.
בחר, אוקיי, אבל למען עשו ספק כי אנשים לא מבינים את זה נכון.
אז אני מבקשת לדייק.
אנחנו לא גורים פה, כלום, אוקיי?
אני אומרת יצירת מציאות, אבל אנחנו לא בורים פה.
כלום הבורא, כבר הכל.
הוא ברא את כל המצבים, את כל הסיטואציות וגם הכל ידוע מראש.
הבחירה שלנו היא במשמעות שאנחנו נותנים לדבר, ואז התוצאה גם יכולה להשתנות כי אנחנו לא קובעים גם את התוצאה, אבל יש משמעות למחשבות שלי.
האם המחשבות שלי הם חיוביים?
שמאמינות כמו שאמרת על טל, האימא, לטובה, או שאת חווה את אירועי החיים בעצב בסבל, זאת אומרת הבריאת, מציאות שלי היא באמצעות תשומת הלב שלי, וגם פה אני יכולה לתת את הדוגמא הכי פושטית שיכולה להיות לצורך העניין.
לפני איזה שנה וחצי לי הייתה נשירה היסטרית ואמרו לי נשמה דבר עברת את גיל 40 כבר צבא.
תעשית החלקות.
עשיתי, קחי טבעי לא נורא.
השיער מידלדל פחות?
אז אמרתי איזה קטע, אבל אמרו שאני כאילו.
כמו איזה איבוד כוח?
והחלטתי לשים על זה תשומת לב.
סך הכול, תשומת לב, תשומת לב, לשים לב איך אני חופפת, איך אני מסרקת להכין לעצמי כל מיני דברים, שאני חושבת שהם יזינו את השיער יותר בטוב ונשמה מסתובבת עם רימה של אריה.
למה?
כי נתתי תשומת לב.
זאת אומרת כל דבר שאתה תיתן בו את התשומת לב חיובית.
כמובן כי יכולתי באותה מידה לרדת על עצמי ולהגיד לעצמי תראי איך את נראית והשיער דליל ואין לו כוח, וכל הזמן מנשירה.
ולהשאירית כבר עם תוספות.
בדיוק, אבל אם אתה בתשומת לב התשומת הלב שלך היא כי האהבה בה הוא סול הגבוה.
אהבה זה כוח שיכול להחזיר את הדבר לצורה המקורית שלו.
זה האהבה.
זה רמות מאוד מאוד גבוהות, אז לא נתפלפל על זה.
הבאתי דוגמה מאוד קלה לשיער.
אולי יום אחד נעשה פרק על ויזואליות על כל מה שקשור לשיער לעיצוב גוף ועיצוב פנים על פי התודעה.
אנחנו עושות את זה בהחלט, אבל בואי נחזור לעובדה שהמחשבות המחשבות נשלחות עליי.
זאת אומרת אין לי שליטה על המחשבות, זאת אומרת שגם את המחשבה של לנסוע לתאילנד זה ממנו.
נכון, זאת אומרת, אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים הבחירה שלי, במה אני שמה את תשומת הלב שלי ומשמה זה כבר התפתח למעשים.
הסוד הגדול כאמור הוא שאילת שאלות.
כל אדם יכול להתחבר לבורא ולבקש תשובות.
עכשיו לא חייבים לקרוא לו הבורא, נכון?
סבבה רק להבין שזה משהו גדול מאיתנו מבחינה תודעתית, וגם יותר מפותח.
חברה הכי טובה שלי.
קוראת לו צארלס סבבה.
היא קוראת לו צ'ארלס, זה תופס לה חבל על הזמן יש שמה אינטימיות מערכת יחסים שלמה.
והקטע של המקטע שאומרים לנו, אתם יכולים לשאול מה שאתם רוצים?
התקבלו תשובה.
איזה קטע, אז תראי באנו לפה ללמוד אהבה, וזה לא בהכרח אהבה שאנחנו מכירים.
האהבה שאנחנו מכירים היא יותר אגוצנטרית, זאת אומרת אפילו האהבה האלטרואיסטית שאנחנו מדגמנים לילדים שלנו.
היא הרבה פעמים תלויה בדבר.
פה אנחנו מדברים על אהבה אחרת, אהבה שהיא כוח של אחדות שאתה אוהב את כולם.
למה?
כי אתה יודע שהכל זה הבורא, שהכל פה אחד והכל מאותו מקור, אז אתה אוהב אותו כי זה אותו מקור והמשחק פה זה עם הזדהיתי.
או לא?
זה הכול, זאת אומרת או למשהו?
האם אתה מזדהה איתו או לא?
עכשיו, אם לא הצלחתי לשכנע אתכם עד עכשיו, תחשבו על הדבר הבא.
ההזדהות שלנו היא עד רמת עתה.
יש לנו תודעה בכל תא ותא במ.
מדע, ואומר לנו שמחקרית, הגוף שלנו משתנה כולו תוך שנה, מחקרית, ואתה אומר רגע, אז למה יש מחלות אם הגוף מתחדש כל הזמן אז למה יש מחלות?
למה?
כי יש זיכרון תאי, כי ברגע שאתה מזדהה עם משהו.
אתה נותן לו קיימות והוא משכפל את עצמו, ואתה החדש שנולד משכפל את עצמו.
לפי התוכנית הקודמת, וככה אתה לא משחרר את עצמך.
גם מהמחלות זאת אומרת כמה שהזדהית אם הדבר עם המחלה והפכת לדבר עצמו, זה משכפל את עצמו עד רמת אתה.
אז בעצם מה שרצינו להגיד לכם היום זה ההבנה.
דרך אגב יש משמעות גם לקיום שלנו בתור מדינת ישראל, ויש משמעות לדתות נגיד בקצר שהתיאוריה, שאני הכי מתחברת אליה זה שהכל קיים, זאת אומרת.
זאת אומרת, יש היעדרות יש נצרות, יש איסלאם, יש בודהיזם.
יש זרמים נוספים.
העניין הוא שכל אדם מתחבר לזרם אחר בהתאם לתודעה שלו.
זה לא אומר שצ'יזס לא טוב הוא.
אבל מי שמאמין בצ'יזס יגיע עד לתודעה שהגיעה אליה צ'יזס, ומי שמאמין במוחמד יגיע עד לרמת התודעה שהגיע מוחמד.
ואת יודעת איך קוראים לנו קוראים לנו ישראל.
את יודעת למה מלשון ישר?
אל.
אנחנו מחוברים ישירות לבורא עולם.
יש לנו יכולת להגיע לרמת תודעה גבוהה ביותר, אז ההמלצה שלנו לשבוע הזה ובכלל זה שתזדהו עם דברים טובים מקדמים, שמחים דברים שמחברים אתכם לרמה הנשמתית שלכם, לנדנה לחסד.
מקווה שאינה תלויה בדבר, והדרך והכניסה לגן עדן זה דרך שאילת שאלות.
ואפרופו עדן, אם כבר עדן בוא ניתן את שיר הסיום של עדן גולן השבוע האירוויזיון עדן גולן מביעת השיר.
הוריקן, אני חייבת להגיד.
שמעתי אותו בלופ בדרך שהגעתי לכאן, ירדו לי דמעות.
אני חושבת שזה שיר חזק.
זה שיר.
מרגש מאוד
מרגש.
מאוד מרגש.
שיר רלוונטי כמה שניסו לצמצם אותו ולהתאים אותו כדי שלא יגידו שאנחנו באים פוליים.
יאללה.
חרא.
כל התחרות הזאת זה פוליטיקה כבר 2000 שנה.
כן, אבל בואי נשחרר את הסוגיה הזאת נתרכז בעדן שהיא מהממת, שהיא מהממת.
ונגיד שהשיר הזה הוא פגע, שימו לכם אותו בפול ווליום.
תשמעו אותו עד הסוף.
אנחנו נשים אותו גם עד הסוף ותתחברו לעוצמה הזאתי שקיימת בכולכם, ותבחרו להזדהות עם דברים טובים וחיים שאלו שאלות, תשאלו שאלות.
קבלו תשובות.
יעלה אותו.
יש לי תשובה רק אהבה תנצח.
אהבתם זה?
אולי יולם.
סיפר הקורונה.
צריך מילים, רק תפילות, אפילו אם קשה לראות תמיד אתה משאיר לי אור אחדן.