היתה תקופה שכעסתי על כל העולם.
הרגשתי שנעשה לי עוול, שניצלו אותי, השתמשו בי.
צרחתי על אלוהים שאין צדק בעולם שלו
ושהוא נטש אותי.
זה היה נכון. הוא באמת נטש.
אבל אני נטשתי קודם.
״צדק צדק תרדוף..״ וכעס קשורים אחד לשני.
כי לרוב כשאנחנו כועסים
זה נתמך בתחושה שנעשה לנו עוול
שיש לנו זכות לדרוש עשיית צדק.
הכל נכון. אבל אנחנו לא מבינים פה כלום.
צדק הוא אחד השערים למי שמבקש להיות קרוב לאלוהים.
אבל הוא לא הגבוה ביותר.
אם אתה רוצה להיות חופשי באמת –
הכעס והצדק שלך הופכים להרבה פחות אטרקטיביים.
כי כשאתה כועס על מישהו, אתה הודף כנגד משהו,
וכשאתה דוחף כנגד משהו, זה מפריד אותך!
מעצמך. מבורא עולם. מאחדות.
הבנתי שהמקום אליו אני שואפת להגיע
מקום של אמונה בבורא, בייקום, בבריאה.
מקום שמרגישים בו את האחדות של הכל כאחד,
לא יכול להתקיים כל עוד אני אוחזת בכעס.
גם אם אני צודקת!
גיליתי שזה יותר מידי כואב להיות צודקת
שזה עולה יותר ממה שזה שווה
המחיר היה גבוה מידי.
הכעס שלי השאיר אותי צודקת
אבל עם לב סגור, מכווץ ומנותק.
עד שהחלטתי שאני רוצה להיות חופשייה.
״את הנעשה אין להשיב..״ וליבי עם מי שחווה עוול.
אבל נשמות יפות, אנחנו לא בורא עולם.
ויש צדק בעולמו.
רק שאנחנו לא יכולים לתפוס אותו.
שחררו. בשבילכם.
כי גם אם יש אנשים שעושים דברים לא ראויים,
זו הבעיה שלהם!
התפקיד שלנו זה לשמור על הלב שלנו פתוח.
כי כשהלב שלי פתוח, אני לא שופטת ולא מבקרת
ואני גם לא חייבת לשחק את הבורא עם מי שסביבי.
ואז קל לי ושמח יותר בעולם שלי
כי אחדות שווה הרבה יותר מכל צדק.
בפינת הטיפים האופרטיביים:
אחת מהדרכים שלי להתקרב לבורא עולם הוא להקדיש לעצמי שירים ממנו.
כל בוקר אני קמה ומשמיעה לעצמי שיר אהבה מהבורא. ככה יש לנו יחסים אוהבים, אינטימיים, הוא מקדיש לי שירים ואני עפה על החיים. תנסו את זה. מבטיחה שזה עובד!
תקציר
בפרק 49 של הפודקאסט "האמת כואבת", גילי וטל פותחות את הפרק בדיון על התגברות על תקופות קשות בחיים והתמקדות בשמחה ובתיקון עצמי. הן מזכירות את חג פורים הקרב ומדברות על המשמעות הרוחנית והסודיות של מגילת אסתר.
בהמשך, גילי מתארת שיחה עם מאזינה שפנתה אליה בכעס גדול על עוול שנעשה לה. גילי מדברת על הקשר בין כעס לתחושת צדק, וכיצד הכעס יכול לנהל אותנו ולגרום ללב שלנו להיות סגור ומכווץ. היא מתארת את הקושי בשחרור הכעס ומספרת על החוויות האישיות שלה, כולל התמודדות עם מחלות כתוצאה מהכעס.
גילי מדגישה את החשיבות של שחרור הכעס כדי להגיע לחופש אמיתי ולהיות חלק מאחדות עם היקום. היא משתפת כיצד הבינה שהכעס, אפילו אם מוצדק, לא מביא להתפתחות רוחנית או לבריאות נפשית. היא מציעה להאזינה להשתחרר מהכעס כדי לשמור על הלב פתוח ולאפשר לאנשים להשתנות.
לקראת סוף הפרק, גילי מזכירה סדנה שהיא מתכננת בנושא שחרור מכעס וטינה, ומדברת על הצורך להמשיך הלאה ולשחרר את הכעס, גם אם נעשה לנו עוול בעבר. היא מסיימת בשיר שהיא אוהבת לשמוע בבקרים, כדי להתחבר לאנרגיה חיובית ולהתחיל את היום בתחושה טובה.
תמלול הפרק:
אמת כואבת פרק 49 בוקר טוב, גילי.
בוקר טוב, טל טל.
מה נשמע לשמה?
יפה.
נהדר, אני רק הערה קטנה בהמשך לפרק הקודם, נכון, אמרת על הדר שבסוף כל השיט שאנחנו חווים אנחנו צריכים להתרכז בשמחה ובמה אנחנו רוצים לתקן, כי זה תקופה שהיא בסופו של דבר קשה, אבל אנחנו צריכים להתעלות מעליה ואז.
חמודה, את מאוד פשוט אמרנו, הדר, הוא מבליט לנו את מה שחסר, ואנחנו צריכות להתרכז דווקא בשמחה על מה שיש.
בקיצור, מה שרציתי לומר זה עובד.
כפרה עליך קודם כל, אבל יפה יפה כי תראה היקום מושלם כי כבר נרים להנחתה.
קודם כל, את צודקת זה זה עניין של תשומת לב, גם לפעמים בורח.
ואם אני בפוקוס על העניין, אז זה באמת עובד וכבר אני אגיד לכם פורים, זה אחד מהחגים העוצמתיים שיש בשנה ויש בך במסורת.
ואני בפורים נוהגת לעשות איזה שהוא ערב וגם השנה יהיה ערב.
הוא יתקיים ב-20 למרץ, יום רביעי, שזה יוצא ממש בסוף החודש הזה.
כל הפרטים כאן למטה, לכל מי שרוצה להבין את המשמעות הרוחנית הגבוהה של פורים.
מה המגילה?
מגלה מה אסתר מסתירה ומא.
כולנו בעצם מסתתרים.
זה ערב מתוק ומרתק שבו בכלל אני מדברת על פורים ברמה של תורת הסוד וגם נותנת ככה כלים בשביל כולנו להרים, להרים, להרים, להרים.
טוב, כרגיל אותי שכנעת אני.
יששתי שם.
אז מה קורה טלתלה?
מה נדבר היום?
היום אני אספתי לנו מכל השאלות של השבוע, האמת שבחרתי לדבר, הייתה מאזינה שפנתה וביקשה לדבר.
כן קיצר הרמתי, לצלצול, ואז הרגשתי שכאילו תוך כדי השיחה הרגשתי שבסופו של דבר רוצה להשמיע את קולה, אוקיי, אבל היא סיפרה על עוול גדול שנעשה לה.
אני כמובן לא אשתף פה, כי זה מאוד אישי, אבל הרגשתי את הכעס מבעבע מגרונה שזאת מאזינה הדוקה והיא פשוט היא לא מצליחה להתגבר ולהתעלות מעל הכעס.
או קיי?
ממש ממש קשה לה, בחוויה שלה נורא קשה לה כן.
אז רציתי לשתף כי אני בטוחה שיש עוד הרבה כאלה.
זה דבר אחד ודבר שני, זה באמת לקבל את התייחסותך לנושא.
האמת שזה נושא שאני חושבת שהוא נוגע בסופו של דבר לכולנו, כי אני לא חושבת שיש בן אדם שלא נעשה לו איזשהו עוול כזה או אחר.
וזה בעצם איזה סוג של שאלה על כעס.
אוקיי, נכון, אני זה לא.
נכון?
מדויק.
אז תראי כעס כעס, קשור לרוב באופן אינטימי של כל אחד מאיתנו, לצדק, בצדק, זאת אומרת את שמה לב שמתי שאת כועסת על מישהו, זה בגלל שאת מרגישה שנעשה לך עוול?
אוקיי, זאת אומרת, נעשה לי עוול, ואז יש לי איזה תחושה כזאת שאני צריכה את יודעת מה שנקרא רול להחזיר או משהו פה לא בסדר, מישהו פגע בי?
מישהו ניצל אותי.
בי מישהו עשה לי משהו נורא, ובואי אנחנו חיים במציאות שבאמת סיפורי העוולות הם בלתי נגמרים.
בוא ניקח את זה.
גם בספרות הרוחנית מדברים על עניין של של כעס שאתה צריך להתגבר עליו.
אוקיי, וגם מדברים איתנו על העניין של צדק.
אוקיי, אז בואי נתחיל דווקא בצדק, כי הכעס הוא קשור לצדק.
עכשיו בוא נדבר רגע מדברים על זה, גם בתורה הצדק צדק תרדוף, אנחנו חברה שמקדשת צדק.
בנויים על ערכים של צדק, שוויון, ובואי לא נרחיב על זה.
אבל תמיד עורכים לומר, אחדות תמיד, ת, כבר מעל צדק.
נכון, אבל העניין הוא שאיזה משפט די מפוצץ וקשה להבין אותו.
ולכן אני כן רוצה להתעמק בה ולנסות לעזור לה.
אז בואי ננסה לעזור לה.
תראי, כשאנחנו מגיעים לרמה של צדק אז זה נכון.
זה אחד מהרמות הגבוהות ביותר, שבן אדם נדרש אליו, זאת אומרת כדי להגיע לרמה רוחנית יותר גבוהה.
אחד השערים זה באמת.
להיות ברמה של לפעול על פי צדק.
העניין הוא שהרבה פעמים הצדק הזה אנחנו נתקעים עליו.
זאת אומרת אני נתקעת בשלב הזה שאם אני צודקת ונעשה לי, אבל אז אני צודקת ואני צודקת ואני נשארת באותו מקום.
ואם אתה רוצה תכלס להיות חופשי, כי בסוף כשאתה שרוי בתוך רגע שלילי ומחשבות נוראיות על מה נעשה לי ואיזה נורא וכמה המעשים האלה הם נעורים, ובואי אני אגיד בפעם השנייה יש פה באמת.
אנשים שעברו חוויות שהם נוראיות לחלוטין, אבל אתם חייבים להבין שהצדק והכעס שלכם הם הופכים להיות הרבה פחות מעניינים.
ברגע שאנחנו רוצים להגיע לחופש אמיתי, עכשיו אני לא מדברת סתם.
לא מדברת דיבורים בעלמה.
אני יכולה לקחת אירוע שלי קרה בעבר שהרגשתי ממש ממש שנעשה לי.
אבל ועל פניו באמת נעשה לי עוול, וכל הסביבה הקרובה שלי גם אמרה לי הוא ראה הוא כאילו וואו.
וואו.
ואני אשתף שבאותה תקופה הייתה לי מטפלת שנעזרתי בה מאוד, ואני יודע שזה פודקאסט של בריאות הנפש, ואני לא משכנעת אותכם לבוא אליי.
אני משכנעת אותכם ללכת לכל בן אדם כי נדרש מישהו שילווה בתהליך כזה וגם אני פונה אלייך מאזינה היקרה, אני מבינה שעברת טראומה קשה, ויש שמה עוול, ויש שמה הרגשות קשים.
אני אגיד לך מה אני עברתי כדי שתוכלי אולי להתגלש באותם.
אני זוכר את עצמי יושבת מול המטפלת שלי בכעס בתחושה שנעשה לי, אבל גדול על זה שלא עושים דברים כאלה.
ואיפה הצדק ואיך יכול להיות צדק.
ומה הגעתי איתה על רמה?
איפה אלוהים?
מה זה איך, איך נעשה דבר כזה והיא הייתה יושבת מולי ואומרת לי, גילי, תשחררי תשחררי תשחררי, תני לזה ללכת.
אני זוכרת שאפילו היה שלב, וזה היה חודשים, לא עכשיו זה היה שנים תכלס שאני זוכרת שאפילו הייתה אומרת לי את זה תקוע לך בל בגרות.
את כאילו לא מעכלת את זה תעקלי את זה תבלעי.
את זה כבר אכלת אותה תעקלי את זה ויאללה בואי נתקדם.
את כל הזמן רוצה להקיא את זה.
להקיא את זה, וכל פעם שאתה נלחם במשהו אז זה אתה עוד יותר תקוע על הדבר כי
תראי בשלב הראשון כן.
כעסתי על אותם אנשים, מאוד כעסתי על אותם אנשים.
השלב השני זה שאתה מתנתק מבני אדם ואתה לא כועס על האנשים.
אתה כועס על המעשים, שהמעשה כאילו אתה מנתק את עצמך מבני אדם ואז אתה, אבל מה שאני ראיתי זה שזה לא משנה אם אני טועה.
אנשים מול המעשים כעס ברמה שלו זה משהו מפלג.
כשאתה כועס, אתה בעצם דוחף כנגד משהו.
וכשאתה דוחף כנגד משהו, זה מפריד אותך.
זה מפריד אותך מעצמך?
זה כאילו להגדיר מה אני לא.
הנה אני לא כזאת.
אני לא כזאת.
אני לא כזאת.
אני לא כזאת.
אוקיי, אבל מה יצא מזה?
זה לא אחדות, זה רחוק מלהיות אחדות, זה זה הפרדה.
זאת אומרת, כל הזמן התאמצתי על מה זה לא אני ואני לא כזאת ואני לא מתנהגת ככה ולא עושים דברים כאלה.
אבל את יודעת, כל הזמן היא חזרה על זה שלעניין כאילו, אבל גילי לאן את רוצה להגיע, לאן את רוצה להגיע?
וכל הייתי יושבת על הספה ואומרת לה אני רוצה להיות חופשייה.
אני רוצה להיות חופשייה, והבנתי שהמקום הזה שאני רוצה ללכת אליו.
המקום הזה שאני שואפת להגיע אליו שמדבר על את יודעת שמאמץ אליו את היקום, את הבורא, את הקדוש ברוך הוא לא משנה איך תקראו לזה.
המקום שאני רוצה להגיע אליו זה מקום שבו אני אחרי את האחדות של הכל.
וכל פעם שנאחזתי בכעס, גם אם הייתי צודקת בסופו של דבר ניתקתי את עצמי וככה חייתי.
שנים על גבי שנים עם עם לב שהוא בעצם סגור ובלב שהוא מכווץ עם לב שהוא מנותק, ויכולתי להרגיש טוב מאוד איך זה משפיע על הגוף שלי.
כל אחד זה ישפיע עליו בצורה אחרת.
סחבק הייתה עם 7 פעמים, דלקת ריאות חיידקים.
אני בפעם החמישית שהגעתי לאיכילוב, ותסתכל על מנהל המחלקה אמר לי תקשיבי, טוב, אני בחיים שלי.
לא ראיתי בן אדם חי אחרי 5 פעמים דלקת ריאות חיידקית אני הייתי 7 פעמים עם דלקת ריאות חיידקית הרגשתי שאין לי אוויר.
אין לי אוויר.
עכשיו העניין הוא זה שזה משפיע לא רק על הגוף.
זה משפיע על כל דבר בחיים כי ברגע שאת מנוכרת מהחיים על ידי הכעס שלך וגם אם הכעס שלך הוא צודק.
בעצם את עושה לעצמך עוול ובסוף אנחנו רוצות לדאוג לעצמנו, כי התכלס, הצדק שלי וזה ששפטתי וביקרתי וגם הכעס שלי זה נבע מתחושת החוסר, מסוגלות שלי שלי, של איך הגעתי למצב הזה שאיך מישהו עשה לי בכלל דבר כזה?
איך הרשיתי לעשות דבר כזה?
זאת אומרת שבסופו של דבר אחרי כל הלופ הזה.
את כועסת על עצמך מתוקה, וזה גם בסדר.
אוקיי, אבל עכשיו.
לה את הבעיה הזאת.
את מכירה את זה כאילו אתה כועס על מישהו אחר, ואז אתה מבין שכאילו.
זה אתה, זה אתה.
ברור מה זה, אני מכירה את זה.
אני חושבת שכל אחד מכיר את זה.
נכון, נכון?
ואז זה עובר להלקאה עצמית.
נכון, ומה שאז גיליתי היה שזה.
אומנם אני אני גם יום לידת 9 מ יש היום לידת 9.
לא משנה לא נכנס לנומרולוגיה ויום לידת 9 חודש 9.
מישהי יש לו 9.
יש לנו חוש צדק מאוד מאוד גבוה.
זאת אומרת, אנחנו סוג של לוחמי צדק, אבל העניין הוא שפתאום באיזה שהוא שלב בחיים שלי הבנתי.
שהעלית, צודקת הוא יותר מידי.
זה יותר מדי כואב, זה עלה לי יותר ממה שזה היה שווה לי ואני בסופו של דבר רציתי להיות חלק מהזרימה של היקום.
רציתי להיות חלק מבורא עולם.
רציתי להיות חלק מהדבר הזה שנקרא יוניורס באחדות.
אני ממש מזדהה בגלל שאמא שלי הייתה אומרת שאני לוחמת.
צדק מלידה שבגן שעשועים.
אני היא אמרה תמיד היא היא נקרעת מצחוק שהיא מספרת לי אומרת לי, זה לא להאמין.
שני ילדים היו רבים.
היית באה, מתערבת ואומרת מי צודק.
אבל את יודעת מה זה?
למה?
כי את נולדת.
בחודש 9, סבבה, זאת אומרת, לא רוצה לעכב, אבל 9 זה אמת.
אם את לוקחת את המילה אמת בנומרולוגיה יוצאת 9.
את יודעת מה היפוך של 9 6 שקר, סבבה, ואז יוצאת 6 9 עכשיו תחשבי עד 6 9, גם אני 9 6, אבל לא נלאה אותכם.
אוקיי, עכשיו תבינו אני מה שהצלחתי להבין בסופו של דבר שלמרות שהנה אני יודעת את האמת ואני לוחמת צדק ומיילדות.
אני אני עוולות, עשו לי רע, באמת עשו לי רע, בטח שאני עשו אחרים.
לין יעשה ערול אבל אני הבנתי שהכעס לא יביא אותי לבורא לאן שאני רוצה להתקרב אליו.
זה לא יביא אותי כאילו כל דלת וכל קייס או צידוק שהבאתי לבורא עולם ואמרתי לו, אבל זה לא צודק.
והנה תראה הוא סגר לי את הדלת.
הוא סגר לי את הדלת.
אי אפשר להיכנס בכעס ולאט לאט הסתכלתי שכאילו אוקיי.
הכעס היה עולה ובמקום להגיב בצורה של הייתי מטפחת את הכעס.
בפרט הכעס משקה אותו מאכילה אותו, פשוט התחלתי להגיד כאילו.
פאקט לעזאזל עם זה, כאילו זה לא לוקח אותי למקום שאני באמת רוצה להגיע אליו וזה בסך הכל עוד איזה תחנה בדרך אבל זה לא יקח אותי לשום מקום ואפילו שאני צודקת.
אני מוותרת על זה.
אני מוותרת על זה וראיתי.
שאפשר להתנגד לאנשים בלי כעס, אוקיי, ושכעס?
זה לא בהכרח הכלי הנכון לעשות בו שימוש.
ופשוט אני צריכה לתת לזה להיות וללכת.
וזה היה.
זה היה קשה כי גאווה הייתה מעורבת.
היה היה פה עניין של גאווה.
זאת אומרת איך העזו לעשות לי לי דבר כזה.
איך זה משפיע לו?
זאת אומרת היה פה עניין של גאווה כי אני צודקת כי אני צודקת והמטפלת שלי הייתה אומרת לי בוא נגיד, היא לא אמרה לי, תעבדי על זה.
היא לא אמרה תיפקשי תיפגשי עם הבנאדם הזה, ותדברו על זה ונגיד.
את תגידי אולי טעיתי.
והם יגידו אולי טעינו.
לא לא, זה לא מה שהיא אמרה.
היא אמרה לי גילי, תוותרי על זה, תוותרי, על זה, לא תעבדי על זה, לא תשפרי אמרה לי תוותרי נשמה.
אכלת אותה תבלעי תשפי לי מבטאי למראה ולמראה.
תפסיקי להילחם גם אם את חושבת שאת צודקת.
תשחררי.
עכשיו זה היה מאוד מאוד מאוד קשה ולבי איתך, אבל אני רוצה להגיד לך שזה אפשרי כי אני החלטתי.
שאני רוצה להיות חופשייה.
אני החלטתי שאני רוצה להיות חופשייה, ואני פשוט מוותרת על זה ואני אחזור עוד פעם על זה שזה זה קשה.
הרבה פעמים זה קשה, כי תכלס גם הייתי צודקת.
כאילו באמת צדקתי.
באמת, צדקתי, אבל אחותי אם את רוצה להיות חופשייה וחופשייה, זה אומר להרגיש טוב פיזית, נפשית, להרגיש נקייה ממחלות מרעלת של כעס.
קורבנות.
העצה הכי טובה זה פשוט לשחרר את זה.
לשחרר את זה ואם ואם אנשים עושים דברים שהם לא מתאימים והם לא הולמים והם לא מכובדים, זו הבעיה שלהם והתפקיד שלך ושלי זה לדעת לשמור על הלב שלנו פתוח, כי כשהלב שלנו פתוח, גם האנשים האלה יכולים להשתנות מהר מאוד ואני לא חייבת לשפוט ולבקר ואני לא חייבת לשחק את הלהיות.
בורא עולם מול הסביבה שלי ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה רק אני לא אספוג את זה.
עכשיו יש לי סדנה.
היא כנראה תקרה במרץ או אפריל לא קשור לפורים.
היא קשורה לשחרור מכעס וטינה.
הסדנה הזאת, אני לא כתבתי אותה סתם.
אני כתבתי אותה כפועל יוצא של עשיית חריש במשך
שנים על המקום הזה שהרגשתי שהכעס מנהל אותי שהבנתי שהכעס הזה הוא יורד גם לרמות של תוקפנות ושל טינה, וכמה שאני פוגעת בעצמי, וגם אם אני מאוד מאוד צודקת.
זה לא עושה לכם שירות כפרות.
זה לא עושה לכם שירות, כי צדק הוא רמה מאוד גבוהה.
כדי להגיע למקום של התפתחות אישית גבוהה, אבל כמו שטלתל החכמה אמרה בתחילת השידור הזה אחדות תמיד תהיה מעל צדק, ולכן אנחנו חייבים להתבונן כל אחת תחת של עצמכם.
צוק, קצת מהראיה של עצמכם ותבינו.
יש פה משהו הרבה יותר גדול שקורה כרגע, ואם אנחנו נמשיך להתעסק במיצ צודק.
אנחנו נלך לאבדון ואנחנו כבר בדרך לשם.
הרעיון הוא להביא את הגאולה והגאולה.
היא לא יכולה לבוא כשמישהו אחד צודק, ומישהו אחד טועה.
הגאולה תבוא כשאנחנו נהיה באחדות ולהיות באחדות.
זה אומר שגם אם מישהו פגע בי וגם אם מישהו עשה דבר לא טוב, קודם כל להגיד לכם כפרות זה כבר נעשה.
זה כבר נעשה.
אין לך יכולת לשנות את העבר, אין לך יכולת לחזור אחורה.
אני דרך אגב.
בכוונה לא שאלתי אותך מה נעשה שם.
יכול להיות שיש שם אונס?
יכול להיות שיש שם בגידה.
יכול להיות שיש שמה פגיעה.
אני בכוונה לא רציתי לדעת כי לא בגלל שאני לא חושבת שהסיפור שלך הוא קשה, אבל להגיד לך משהו מתוקה שלנו?
אנחנו כולנו מגלמים את כל התפקידים, כולנו מגלמים את כל התפקידים.
אני לעולם יהיה גם הקורבן ואני גם אהיה המקרבן.
יש פה גלגלים שחוזרים וחוזרים וחוזרים על עצמם גם.
בחיים האלה וגם בחיים אחרים מדברים שיש איזה סיפור אני אוהבת סיפורי חסידות אחד מסיפורי החסידות מספרים שבא איזה תלמיד לבעל שם טוב, ואמר לו, תספר לי את סיפורו.
מה סוד הגלגולים?
אני לא מצליח להבין את סוד הגלגולים ואומר לו תקשיב לך לקרחת היער הזאתי הוא כיוון אותו לאיזה נון צדיק נתן לו הבעל שם טוב, אמר לו לך שב שמה שב עד שעה 6 תבוא אחר כך בשעה 6.
תגיד לי מה ראית והוא יושב שם והוא מתבונן.
והוא רואה שמגיע איזה איש כזה מכובד, עשיר, על איזה סוס כזה מלא ציוד ודברים פורק את הציוד יושב אוכל, נכנס לנהר רוחץ את גופו יוצא החוצה.
מתלבש, מתארגן, עולה על הסוס, נוסע.
רק מה הוא שכח את הארנק שלו במקום.
ואז מגיע בן אדם, שני והוא בא לתומו, בא מוריד את הבגדים, נכנס לנהר להתרחץ, רוחץ את עצמו.
יושב מייבש את עצמו, רואה את הארנק, הוא אומר אה, וזה אפילו לוקח את הארנק, ממשיך מגיע שלישי שרואים שאין לו בית.
כנראה הוא, ככה מחפש איפה להתקלח ואיפה לנוח, איפה לשים את הראש לקראת ערב והוא בא ככה להיכנס לנער ומה שקורה באותו רגע שמגיע איש העשיר הראשון והוא בא עליו ואומר לו איפה הארנק שלי?
תביט, ארנק שלי לקח את הארנק שלי וההוא אומר לו, אבל לא לקחתי לך שום ארנק.
אני הרגע.
באתי, והשיר הזה מכסח אותו במקום גומר עליו משיר אותו ככה שמוט ברצפה.
והולך הגיע 6 הבן אדם חוזר לבעל שם טוב, אומר לו תשמע, זה זה מה ראיתי, מה, מה, מה אתה רוצה לספר לי, מה ראיתי פה?
והוא אמר לו תקשיבו, האיש הראשון והאיש השני היה להם עסק בגלגול הקודם.
האיש הראשון הוא גנב מהאיש השני סכום כסף והם הלכו לדיין שישפוט ביניהם מה שקורה.
מה שקורה זה שהסכום כסף שהיה היום להעשיר בארנק זה בדיוק הסכום, כסף שהוא צריך להחזיר לשני מהגלגול הקודם, ואז הוא שאל אותו, כן, אבל למה השלישי נתן לו מכות?
כי הוא היה היד אז.
הוא היה עדגרת הסיפור, הוא אמר.
הוא היה דיין, הוא פסק לא נכון, זאת אומרת, תבינו, הצדק, צדק תרדוף.
אנחנו גם אותו לא יכולים להבין עד סוף החיים הם כמו להיכנס לסרט באמצע הסרט לחמש דקות ולצאת החוצה.
ולעסיק מסקנות.
לא הבנו כלום.
זאת אומרת שגם אם נעשה לכם, אבל בעבר, גם אם אתם לא מבינים למה, לא תמיד אמורים להבין למה יש טיעה שאני לפחות יעשה איזה שהיא עבודה, ואני אבין מה היה במיינסט שלי איזה.
יש לי איך זימנתי את האירוע הזה, אבל אם זה כבר קרה אחותי, זה כבר קרה התיקני למראה ולמראה תעקלי את זה.
אל תנסי להקיא את זה תעקלי את זה תבלעי את זה.
אכלת אותה, אכלת אותה, בואי נתקדם.
אחותי.
אז אכלת על.
הקרדה, אז אכלת לה קרדה.
העניין הוא שאת מתבוססת בתוך הכעס שלך, ואני כל כך מבינה אותך.
אני הסתובבתי בלופ הזה, אחותי שנים, תני לי להושיט לך יד ולהגיד לך את הנעשה.
אין לה.
הוא כבר נעשה, בואי אם אנחנו כולנו רוצות להתחבר לבורא עולם, או להתחבר למקום של אחדות או למקום של לפחות להרגיש יותר טוב.
תשחררי, אין לך מושג מה עשית לאותו בן אדם בגלגול הקודם אין לך מושג איך ניקית את הקארמה שלך ואני ממליצה לכולכם, שחרר כעסים לנסות.
תראו אני לא אומרת, אם אתה יודע שמישהו הולך לעשות לך עוול או הולך לדפוק אותך, נשמות זה כבר סיפור אחר.
תתעוררו על החיים שלכם ותיקחו אחריות, כי אם אני אתן למישהו אחר לנצל אותי אני בעצם.
פה דאבל עוול כפול, כי בעצם אני נותנת לו לנצל אותי שאני יצר הבריאה.
אז מי נותן לנצל את יצר הבריאה?
וגם אני נותנת לו לעשות עבירה עליי, אז אומרת, נתתי לו לעשות עבירה וגם פעמיים לא טוב, אז לא התכוונתי על מה שקורה בעתיד, לא לתת לאנשים לדפוק אותכם לנצל אותכם ולהגיד, אוקיי להתעורר, להתפקס, אבל מה שנעשה כבר נעשה ואם זה נעשה זה היה צריך להיעשות.
למה?
כי זה נעשה.
אם זה נעשה זה רצון הבורא עכשיו.
בואו נתקדם.
תפסיקו להסתכל אחורה ויודעים מה קרה לאשת לודש.
הסתכלה אחורה נכון הפכה לנציב מלח תפסיקו להסתכל אחורה.
תסתכלו רק קדימה, בתקווה ובביטחון.
תראי, אחת הדרכים שלי עזרו, אנחנו מדברים כל הזמן על הרטט הזה בלהעלות את האנרגיה לעלות האנרגיה לעלות האנרגיה.
אני אשתף אותכם לי.
יש איזה שהיא שיטה שכדי להתקרב או להתחבר לבורא עולם אני בערך כל שיר שקיים.
אני בסרט שבורא עולם עכשיו הקדיש לי אותו, הוא אושר לי אותו ואם זה את יודעת הוא יוצא יותר מדי בלשון נקבה.
וזה וזה ולא בא לי להפוך את אלוהים לאלוהים.
וכל זה כן זכר, לא נקבה בבלוה.
אני הלכתי.
כאילו אם זה זה זה הנשמה שלי, שרה.
ואם זה הוא שר לי אז בורא עולם, וברגע שבמיינסייט שלי אני מדמיינת שבורא עולם שר לי שירים.
יש בינינו יחסי אהבה.
יש בינינו יחסי אינטימיות, יש בינינו יחסי קרבה, הוא מקדים.
לי שירים אושר.
אני מתחברת אליו, ווואלה, מה אכפת?
לי ממאן דהוא ומן דיי והיום אני אביא לכם את השיר.
בדיוק באתי לשאול, אז מה תגדי?
לנו אז אני אגיד לך אחד את השיר יש לי פלייליסט של בורא עולם וגילי, אבל אחד השירים שאני הכי אוהבת ושמעו תשמעו איך הוא מתחיל, איך הוא מתחיל כי הוא מטורף והוא.
עופו עם השיר הזה, כי אני אני כל בוקר קמה, ואני שומעת את אלוהים שר לי את.